נ.ק מבט יונגי
'עוד יום מתחיל בדרך לבית ספר שאני לא רוצה להיות בו' אמרתי לעצמי בראש כשבאתי להיכנס לכיתה באיחור של רבע שעה, "למה איחרת" המורה שאלה "סליחה המורה זה לא יקרה שוב" אמרתי למורה והלכתי לשבת במקום שלי.
--
ההפסקה הגיעה, הכנסתי את הספרים לתיק חיכיתי קצת ויצאתי אחרי עשר דקות מהכיתה, מתקשר לחבר הכי טוב שלי הוסוק "אני מתחיל להשתגע בגלל הבית ספר הזה" אמרתי לו איך שהוא ענה "למה? מה קרה עכשיו" אמר "מה קרה אני אגיד לך מה קרה אף אחר לא מתייחס אליי בבית ספר הזה כיאלו עשיתי משהו רע, מאז שהגעתי היום בבוקר כולם מסתכלים עליי במבט מוזר כאילו רצחתי את ההורים שלהם" צעקתי עליו "דבר ראשון זה שאתה צועק לא עוזר לאף אחד תנסה לחשוב מה קרה שבגלל זה הם מסתכלים עלייך ככה דבר שני מזל שלא הלכתי היום לבית ספר כי אם הייתי הולך אף אחד לא היה מקשיב לצעקות שלך ודבר שלישי אתה בשנה האחרונה שלך" הוא אמר בקול שקט וצחקק לעצמו.
ניסיתי לחשוב מה קרה אבל ללא הצלחה לא עלה לי שום דבר לראש "אני יודע אני יודע" אמרתי לדבר השלישי שהוא אמר והמשכתי "ואין לי מוש-" באתי להגיד להוסוק אבל נקטעתי על ידי הקול של המזכירה ברמקולים קוראת את שמי "אני אדבר איתך אחר כך קוראים לי" אמרתי להוסוק "אני יודע שמעתי, בהצלחה לך" אמר לי "תודה" עניתי וניתקתי.
אחרי דקה הגעתי למזכירות "או הנה אתה סוף סוף" המזכירה אמרה לי והמשיכה "אתה משתחרר אמא שלך מחכה לך בחוץ" אמרה ונתנה לי פתק שיחרור כדי להביא לשומר 'למה לעזאזל אמא שלי משחררת אותי עכשיו' אמרתי לעצמי כשנכנסתי לכיתה כדי להביא את התיק שלי וללכת לשער.
אחרי שתי דקות של הליכה לכיוון השער, הבאתי לשומר את הפתק ראיתי את אמא שלי מחוץ לשער מחייכת אליי, אחרי שהשומר פתח את השער יצאתי לכיוונה ושאלתי אותה למה היא הוציאה אותי מהבית ספר היא אמרה שהיא תגיד לי ברכב למה הנהנתי והלכתי לכיוון הרכב
אחרי חמש דקות של נסיעה היא אומרת "הוצאתי אותך בגלל שיש לי משהו חשוב לספר לך" הפנתי את מבטי אליה "ומה זה המשהו החשוב הזה?" שאלתי אותה "אנחנו עוברים דירה עוד יומיים לעיר אחרת" הסתכלתי אליה עם מבט המום על הפנים שלי והמשיכה "יהיה לך חברים חדשים ושלא נדבר על זה שתהיה לך התחלה חדשה בכללי עם עיר חדשה שבה אתה תגור כמובן איתי ועם אח שלך אבל עדיין יהיה כל כך כיף" אמרה והסתכלה עליי לשנייה עם חיוך וחזרה להסתכל לכביש, הייתי בהלם לכמה שניות עד שעיקלתי מה היא אמרה לי עכשיו ואמרתי לה "אז למה הוצאת אותה מהבית ספר עכשיו, זה היה יכול לחכות לצהריים, אבל שלא תביני לי נכון הייתי שמח לצאת כן אבל עדיין" "כי אתה מתחיל לארוז מעכשיו יש בבית הרבה קרטונים תיקח כמה שאתה רוצה לפני שאח שלך יקח את כל הארגזים הגדולים ואז אתה תיתקע עם הקטנים ותאמין לי אתה לא רוצה להיתקע איתם" אמרה.
----
(מעבר זמן קסום, יונגי כבר בן עשרים הוא והוסוק ניתקו קשר)
'היום הראשון בעבודה כיף' אמרתי לעצמי ונכנסתי לבית קפה "היי, אתה החדש נכון? אני ג'ין" מישהו שנראה בגיל שלי אמר לי בחיוך "כן, אני יונגי" אמרתי בחיוך חברי "בוא אני אראה לך מה אתה צריך לעשות"
----------
"ביי אמא" אמרתי לאמא שלי שראיתי אותה בסלון רואה טלוויזיה "ביי אבל לאן אתה הולך?" אמא שלי אמרה "סיבוב באלי לחשוב קצת" אמרתי וראיתי את אמא שלי מהנהנת למה שאמרתי "אבל תיזהר חשוך" אמא שלי אמרה "טוב" החזרתי לה ויצאתי מהדלת, והלכתי ברגל לפארק שהיה קרוב לבית שלי.
--
אחרי עשר דקות של הליכה מחשיבה לעצמי מצאתי את עצמי יושב על ספסל כשאני שותה קפה קר, אני מסתכל לצד ימין שלי ורואה מישהו עם שיער בלונדי, והוא לובש חולצה שחורה צמודה ג'ינס שחור טיפה צמוד ונעליים לבנות, 'פאק, הוא חתיך' אמרתי לעצמי, אחרי דקה של בהייה בו שמתי לב לזה שהוא יושב שם עם שתי אנשים שתי הם עם שיער שחור לאחד היה חולצה מכופתרת לבנה וג'ינס שחור ונעלים שחורות ולשני היה חולצה מכופתרת שחורה וג'ינס אפור ונעליים לבנות, אחרי כמה שניות שמתי לב שהתקשרו לאמצעי שזה היה מי שבהיתי בו ויש אחר כך הוא קם ומי שישבו לידו גם קמו והלכו 'מעניין לאן הם הלכו' אמרתי לעצמי, אחרי חמש דקות השתעממתי והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלי.
--
אחרי עשר דקות של הליכה הגעתי לבית וראיתי את האורות פתוחים 'ממתי אמא שלי ערה בשתיים עשרה בלילה' אמרתי לעצמי אחרי שבדקתי בשעון, פתחתי את הדלת שלי ומה שראיתי גרם לי להגיד "וואט דה פאק" בקול שקט.
_____________________________________________________________________________
פעם ראשונה שלי שאני כותבת אני מקווה שיצאה לי טוב.
מקווה שיהיו לי הרבה קוראים.
YOU ARE READING
The boss of the mafia
Romanceמה קורה כשמישהו בשם פארק ג'ימין חוטף את מין יונגי. -סמאט (מתי שצריך) -קללות, מכות, דם וכל הדברים האלה -(אם יהיה עוד אני אוסיף בהמשך) שיפים: יונמין (יקבלו הכי הרבה פרקים, הם הדמויות הראשיות), טאהקוק ונאמג׳ין(יקבלו פרקים פעם ב\לא מבטיחה שהם יקבלו)
