"מאוחר מידי!" לואי אומר. הוא מתעופף בחזרה לסלון, ובוהה ברעב בטלפון שלו כשהוא רוטט.

התשובה שהוא מקבל:

'לא יודע חבר.'

"לעזאזל," לואי נושם, מגלגל את עיניו בכעס כשהוא משליך את הטלפון שלו על המשטח הקרוב ביותר. "כמובן שהוא לא יודע. מישהו יודע משהו כאן?" הוא שואל. ואז הוא חוזר בסערה לחדרו.

נייל בוהה. "אתה בסדר?"

"אני? אני בסדר! אני פאקינג נפלא! אבל אני לא מודאג לגביי - זה הארי! הוא נעלם שוב, נייל, נעלם! ואחרי שיחת הטלפון שקיבל אתמול, אני רק יכול לדמיין מה זה אומר! הוא אמר שהוא יראה אותי היום אבל הוא לא נמצא בחדר המזוין שלו ו-"

"אולי הוא יצא."

"מה? לא. לא! היו אמור להיות לנו שיעור! הוא לא ישכח את זה סתם ככה! למה אתה אומר דבר טיפשי?״

נייל שורק, חותך את שלל המילים הנסערות של לואי. "אנחנו מדברים על הארי? כי אני בטוח לעזאזל שהוא ישכח משהו כזה. אתה יודע איך הוא."

לואי לא מפסיק לנהום.

כֵּן. הוא כן יודע איך הארי. אבל כנראה, נייל לא.

"הוא לא כזה, נייל. הוא לא איזה ממזר אנוכי ומרושע."

"הוא לא?" הוא שואל, משליך את מקל התוף לאוויר לפני שהוא תופס אותו, עיניו ממוקדות בתנועה.

לואי מסתובב כדי לבהות בילד. "זה לא מצחיק."

"אלוהים," ממלמל נייל ומגלגל את עיניו. "אולי אתה באמת מאוהב בו."

"אני לא מאוהב בו!" הוא צורח בתגובה, ואז מסתער לשירותים וטורק את הדלת.

נייל ממצמץ.

"נכון. ובכן. בנימה אחרת. קיבלתי א' בבחינת האחרונה שלי!" הוא קורא, קם מהשרפרף של התוף.

יש הפסקה קצרה לפני שקולו העמום של לואי נשמע מאחורי דלת השירותים. "אתה מתכוון שלרורי יש א'?"

נייל צוחק. "לא, אני מתכוון לגוגל יש א'."

"אני אפילו לא מתכוון לשאול איך."

נייל מגחך כשלואי יוצא סוף סוף מחדר האמבטיה, שיער לח כשהוא מנגב את פניו.

"אה, אבא שלי שלח לי הודעה. ההקלטה חזרה עבור השיר החדש של דס."

לואי קופא. "סליחה?"

"ההקלטה של השיר החדש-זה שאני מתופף בשבילו-חזר. הוא שלח לי הודעה הבוקר."

"אז דס הוא..." לואי בולע, אוחז את המגבת הלחה בידיו, מוחו חוזר מיד אל הדלת ללא מענה של הארי. "דס חזר? הוא מקליט והכל?"

משיכת כתפיים. "כן, אני מניח."

"האם הארי איתו?"

"איך לעזאזל אני יודע? עוד לא הייתי שם בעצמי, נכון?"

Young and beautiful-מתורגםWhere stories live. Discover now