One Kiss (boyxboy)

פרק 4

"ואיפה אתה היית? האימון שלך נגמר בשבע, לא?" הנה החטטן יצא מן השק.
מאיפה הוא יודע את שעות האימון שלי בכלל?

"אם אתה כל כך רוצה לדעת, הייתי בדייט." הרמתי את שתי גבותיי בהתנשאות.

"עם מי?" דילן הסתקרן.

"קיילי." לא שהוא יודע מי זו אבל זה לא בדיוק מעניין אותי.

"נו, ומה היה?" הוא הרים גבה כאילו מחכה שאשקר לו.

"התנשקנו." הנה דילן, מה שרצית, לא?

"שקרן." הוא גיחך בחיוך רחב.

"אני לא משקר, באמת התנשקנו." אמרתי כמעט מאמין לעצמי. טוב, לא.

"אתה רוצה שאני אשאל את הנערה הזו אם באמת התנשקתם או שאתה רוצה למנוע מעצמך את המבוכה?" אלוהים!!

"אוף בסדר! לא התנשקנו!" אני שונא אותו!

הוא שוב גיחך כמו כל הזמן, "אתה חייב להפסיק לשקר לי, אני כנראה היחיד שלא מאמין לשקרים שלך אז תחסוך אותם ממני."

סגרתי את ספר הפיזיקה, לא קורא מילה נוספת מהשטויות המצטברות בו, ועוצם את עיניי.
אני מעדיף לישון מאשר להקשיב לעוד מילה נוספת יוצאת מהפה של הטיפש הזה.

_______

"איך אתם, מוכנים למבחן?" ליאם שאל ואני אפילו לא יכול לענות על זה, אני כל כך לא מוכן שזה לא הגיוני. כל מה שעשיתי בשבוע האחרון היה להתעצבן על דילן, לברוח מנשיקות ו.. שוב להתעצבן על דילן, כי הוא כל כך מעצבן!

"נראה לי.. אבל לא אכפת לי ממש." שיין מלמל, יודע שגם ככה אין לו כסף לקולג' לו ולאחותו אז אין לו סיבה להתאמץ.

"מה איתך? חרשת למבחן כל יום, הא?" שיין לעג לו והוא גיחך, "דווקא לא כל יום.. אתמול היה לי דייט." הופה ליאם.

"תפסיק להיות כזה רומנטי, אתה רק בן שבע עשרה, לא צריך חברה בגיל הזה." זה רק שיין והתיאוריות שלו שנועדו להצדיק את הזיונים המזדמנים שלו.

"גם לדניאל היה דייט אתמול." דילן נדחף משום מקום, זוכה לחיבוקים מצד החברים שלי שכל כך אוהבים אותו מסיבה לא ברורה.

"היי, לא אמרת לי." שיין נעלב והוספתי, "זה היה ספונטני, קיילי הגיעה לאימון הטניס שלי והציעה לי שנצא." אמרתי מביט בדילן משתתק. שלא יחשוב שאני זה שהצעתי לה ושידע שגם לי בנות מציעות לצאת בדיוק כמוהו.

"ושכבתם?" שיין שאל, חושב שכל דייט אמור להסתיים בצורת שכיבה. הוא אפילו לא שואל אם התנשקנו כמו שדילן שאל, כי נשיקה בגיל כזה זה הרי כל כך מובן מאליו.. אלוהים.