Good Girls Love Bad Boys

פרק 3

"את אוצה לבוא אליי עכשיו? אני פנוי היום" אמר אלירן לאחר שסגרנו את דלת הכיתה.
לסרב? להסכים?
אני בכלל לא מכירה אותו! לבוא אליו לבית? לבית של הבאד בוי הזה שרק מציק לי מהשניה שנפגשנו?
"אוקיי" עניתי לבסוף.
כן, אני מטומטמת.
הוא חייך ולא הבנתי למה, אבל חייכתי בחזרה. כאילו שיש לי ברירה...
יצאנו מהמבנה וראיתי את עדן עומדת ליד השער.
"היי , את באה? מה המורה רצתה?" היא שאלה.
"אני לא באה , המורה ביקשה שאני אעזור לאלירן בלימודים אז אני הולכת אליו עכשיו" לחשתי לה.
היא הנהנה והודיתי לה על שחיכתה לי.
הסתכלתי לצדדים מאחר ואלירן כבר לא עמד לצידי. ראיתי את אלירן חובש קסדה והתקרבתי אליו.
"מציע לי סיבוב על האופניים שלך? " שאלתי בחיוך ציני.
"כן" אמר אלירן וזז לצד. הסתכלתי על המקום אליו הוא הצביע.
"תכירי, אלו האופניים שלי" אמר בחיוך.
הבטתי באופנוע השחור כחול שלו ואז הסתכלתי על אלירן בתדהמה.
"לא לא לא אדוני. אין סיכוי שאני עולה על הדבר הזה! אני הולכת ברגל"
הוא רק גיחך "פחדנית".
"טני לא פחדנית!"
"תוכיחי" אמר.
התקדמתי לעבר האופנוע שהיה בצד השני של הכביש ונעמדתי לידו.
אלירן חייך ועקב אלריי. הוא ניגש אליי והוציא קסדה נוספת. הוא התקרב ואני נסוגתי מעט אחורה, הוא לא נבהל אלא התקדם עוד כדי להשלים את הפער.
מעמדנו איד מול השני כאשר הוא חובש לי את הקסדה. הבטתי בעיניו הכחולות והרגשתי כאילו אני נסחפת בים. לא הצלחתי להתנתק מהים הזה.
"יאללה " הוא אמר וטיפס על האופנוע. אני עליתי אחריו בחשש.
"תחזיקי בי חזק" הוא אמר.
חיבקתי אותו, מרגישה את חום גןפו .
הוא התחיל בנסיעה ואני יכולה להגיד שלעולם לה הרגשתי כל כך מדהים.
לפעמים הדברים הקטנים יכולים לעדות טוב ללב ... הרוח שמלטפת את פנייך, השיער שמתנופף באוויר, האנדרנלין שזורם בדמך ...
הגענו חבית שלו וירדתי מתנדנדת מהאופנוע כשאלירן אוחז בידי.
כשהרגשתי את ידו נוגעת בידו ליבי החסיר פעימה.
למה?
אני ממש אבל ממש לא מתאהבת בו!
נכון?
נכון?!