פרק 73

740 52 2
                                    

היינו בדרך לאולם. היה בסדר. שקט. מוזר. מביך בשביל כמה אנשים. אחר. בדרך הלא טובה. יש מתח. הגענו לאולם שהיה ממש גדול. התחלנו בחזרות. הבנות היו בחדר.

Povרייצל
הבנות היו עייפות. הם נרדמו. יצאתי לעשות סיבוב כי הפלפון שלי ממש משעמם. היה שקט חוץ מזה ששומעים את הבנים ברקע. נתקעתי במישהו
"אני מצטערת" אמרתי מנקה את הלכלוך של הרצפה (היא נפלה)
"אני לא שמתי לב הייתי שקוע במחשבות זה די אשמתי" הוא חייך אבל הוא היה מוסתר בבגדים של שרת וכובע שלא יכולתי לראות את פניו. רק את שפתיו.
"אני אלך עכשיו" אמרתי עוקפת אותו
"מה שמך?" הוא הסתובב אלי
"רייצל אתה?" שאלתי
"את לא צריכה לדעת" הוא התקרב אלי
"למה?" גיחחתי
"בגלל זה" הוא נתן לי בוקס בבטן. אני התפתלתי על הרצפה. ירדו לי דמעות
"מי אתה?" שאלתי. גרוני נסתם מדמעות הוא שם לי מטפחת על פי וקשר את רגלי וידי. הוא הרים אותי ויצא מהאולם. הוא התקדם לוואן שחור. הוא זרק אותי בחוזקה על המושבים הקשים והוריד את חליפת השרת. הסתכלתי עליו בפחד והוא חייך.
הוא סגר את הדלת ונכנס מדלת הנהג. בין במושב הקדמי לאחורי יש חלון כמו במונית בניו יורק רק אטום.
הוא הסתכל עלי דרך המראה שתלויה על השמשה. פתאום שמעתי רעש. הסתכלתי אחורה וראיתי מפתח האוויר הקטן יוצא גז לבן. היה לו ריח משונה. דפקתי על החלון אבל הוא לא התייחס והמשיך ליסוע. צעקתי לו. היה מאוחר מידי. התעלפתי.

התעוררתי. קשורה למיטה קרועה ומלוכלכת. היה מלא אבק. נזכרתי. חטפו אותי. לא היה שם אף אחד. היה חלון קטן וממנו יצא קרן אור קטנה.
מי חטף אותי? למה חטפו אותי? עלו שאלות המוחי
"את בטח שואלת את עצמך מה את עושה פה אז אני יגיד לך את שלנו עכשיו והארי לא יבוא להציל אותך" היה רמקול קטן לידי. מישהו עם בגדים שחורים ומסכה שחורה נכנס לחדר. הוא התקרב אלי והוריד ממני את המטפחת שהייתה על פי.
"מי אתה?" שאלתי בפחד והוא יצא
"הוא השומר שלך" הקול המסווה מהרמקול אמר
"מי אתה?" שאלתי את האיש המסתורי
"עוד שעתיים את תגלי אותי אבל עכשיו הבאנו משהו שמאוד רוצה אותך והוא יעשה את כל מה שבא לו" הקול צחק
"מי רוצה אותי?" צחקתי
"הוא" הקול אמר והוא נכנס.

לוק.

תגובות והצבעות!!^_^

high school love -H.SOnde as histórias ganham vida. Descobre agora