עיניו צפו בך בלי הפסקה , הוא בהה בך איך את כותבת , לא הפסיק להסתכל איך את מקלידה כל דבר , ניסית להתעלם ממנו, ניסית להתמקד בעבודה שלך, אבל זה היה קשה. השער שלו שעמד בצורה מושלמת במקום . הוא פסע הלוך ושוב על הרצפה מולך. אתה ראית אותו בזמן שהוא צופה בך. את בהתחלה שנאת אותו כשהוא הושיב אותך בשורה הראשונה אבל גם הודית לו על זה. הצלצול קטע את המחשבות שלך.. "אני מניח שזהו זה", הוא אמר והתיישב על שולחן הכתיבה שלו עדיין מביט בך. אתה הסטת את המבט ממנו, לארוז את הדברים שלך. כשכולם עזבו את החדר שאתה נכנס אליו. "לואי", אמרת . "מה זה אוריה ?", הוא אמר מסתכל בחדר כדי לוודא שאף אחד לא היה שם. "למה החלפת לי מקום ?" שאלת אותו. "למה לא?", הוא שאל אותך, מושך אותך קרוב אליו . "אני לא יכול להתרכז!" אמרת לא יכולה שלא לחייך קצת. "גם אני לא ..." הוא אומר ומסתכל על הגוף שלך מלמעלה עד למטה. . "לא להסמיק," הוא לחש, מוזיז בעדינות חלק מהשיער שלך בצד. "אני רק צריך אותך מולי , כדי שיהיה לי מישהי לבהות בה . לבהות בעיניים היפות שלה, , בשיער המושלם שלה ... "הוא דעך לנשיקה. , נשיקה חמה שנתנה לך צמרמורת. את חייכת אליו. "אבל מה עם אלכסה. היא יפהפייה, " . "לא יפה כמוך," הוא אמר מנשק אותך שוב. הוא קימט את מצחו, "אני רציני."הוא ידע שאת לא קונה את זה . לפתע צלצול חזק של טלפון צילצלה , . "זה שלי", הוא אמר מרים אותו. "הלו?" הוא שאל . הוא שנא את זה כשאנשים קטעו אותו בזמן שהוא נישק אותך ... "אה אממ היי אלינור," הוא אמר משנה את נימת קולו, "מה שלומך לאב? " את התכוות. את לא יכולה לסבול את זה כששמעת אותו מדבר עם אלינור, את ידעת שהיא הייתה פשוט מושלמת , מודל לחיקוי . היא הייתה זו שקבלה את כל המחמאות , קיבלה את הנשיקות האמיתיות. "תודה אוקיי לאב . אני אראה אותך בבית הלילה בסדר? ", הוא אמר לטלפון שלו, " אוקיי. בסדר! אוהב אותך אל! "הוא ניתק מגלגל את עיניו. את נמנעת מקשר עין איתו, חוקרת את קירות החדר. היה כתוב עליהם כל מיני ציטוטים, כאלה שמועדפים על לואי, הוא אהב ציטוטים. שמת לב לאחד מסוים שתלוי ישירות מעל הלוח. "אני מצטער שאני מקנא, אבל לא מצטער שאני אוהב אותך," את קורא בקול רם. עיניו התרוצצו לקיר. למרות שיש כבר מאה ציטוטים שנאספו ברחבי החדר, הוא הכיר כל אחד מהם, ואת המיקום המדויק שלהם . זה היה אחד מהכשרונות הרבים שאהבת אצלו . "תפסיקי להיות קנאית אוריה" הוא אמר ופנה בחזרה אליך. "איך אני יכולה?" שאלת בפשטות. לא היה לו תשובה, הוא הסתכל על הנעליים שלו. "אני מצטער," הוא אמר לא בדיוק מצא מה לומר. "זה בסדר. זה לא אשמתך, " את אמרת " הייתי צריך לדעת את זה לפני שהתאהבתי בך, אז אני מצטערת. " " אל תגיד את זה אוריה . זה לא אשמתך. אני רוצה את זה בדיוק כמו שאת רוצה את זה , "הסתכלת עליו לרגע. "אני לא יודע איך זה הולך לעבוד אוריה . אבל אני יגרום לזה לעבוד ", הוא אמר," איכשהו. "אתה קפאת במקום , את לא רוצה לדבר, את אפילו לא רוצה להגיב. "אוריה?" הוא שאל, "תגידי משהו?" את בהית בו. "בבקשה. תגידי לי שגם את רוצה את זה. אם את רוצה , אז אני אלחם בשבילך, עם כל מה שצריך . אני מוכן. רק תגידי, שגם את רוצה את זה ... " הוא הרים את מבטו ועיניו נקבעו על ציטוט נוסף בחלק האחורי של החדר הוא התחיל לקרוא אותו בקול רם," אז תנשקי אותי עכשיו, ותגידי את מה שאני רוצה כמו שאני רוצה ככה אני יודע שאת אוהב אותי, כמו שאני אוהב אותך ". וכך עשית...
