מסתבר שהאנה חיה במשפחה מאוד עשירה, אבל כשהגן שלה הופעל, המשפחה שלה פחדה וזרקה אותה מהבית. היא הלכה לספרייה לחפש מה קורה לה, ומצאה ספר של חלידה. אחרי שביקרה אצל חלידה, אשר הסבירה לה על המשפחה שלנו, היא הלכה לבית הקודם שלי, איפה שההורים שלי נהרגו, ומצאה שם את ליסה. הם הסתובבו ביחד כמה ימים והלכו צפונה, עד שהיונה שחלידה שלחה אליהן מצאה אותן, הן כבר היו קרובות, אז הן הגיעו מהר.

ליסה סיפרה לי שהיא גרה בבית יתומים, עד שבגיל 13 היא ברחה משם, כי היא לא יכלה יותר לסבול את זה. היא חיה ברחוב שנתיים עם עוד ילדה, איווי, עד שבחורף מרוב הקור היא לא שרדה, וליסה הייתה צריכה להמשיך לבדה. היא כמעט וויתרה, אבל אז גן הזאב שלה הופעל, וגם היא הגיעה לבית הקודם שלי, ומשם זה ממשיך אותו הדבר.

אף אחת מהן לא אמרה לי את מי היא הרגה, אבל חשבתי שכדאי לתת להן קצת זמן, הרי הן רק עכשיו הכירו אותי.

אחרי שמצאתי להן בגדים יותר טובים, והן התלבשו, ירדנו לאכול עם כל הבנות. איכשהו מלודי נדחפה אלינו, אבל הבנות האחרות לא התייחסו, וקיבלו אותה יפה. אני כמובן נשארתי עוינת.

"אתן חושבות שהבנים צריכים לדעת מזה?" שאלה משי, בעודה נוגסת בדג שלה.

"ממה?" שאלתי.

"מליסה והאנה" אמרה לין, כאילו זה מובן מאליו, והצביעה עליהן.

"אממ" וואו, כמה זמן לא חשבתי עליהם "אני מניחה שכדאי?" עניתי-שאלתי.

משי הושיטה לי עט "תכתבי לבנים על דף כלשהו שיבואו אחרי האוכל לקרחת היער, ותביאי את זה לג'ייסון" הסבירה.

"זה חייב להיות אני?" נאנחתי בייאוש, בעודי לוקחת מפית לכתוב עליה.

"כן" אמרה סופי "את האלפא, אז זה חייב להיות את"

הסתכלתי על קים בבקשה לתמיכה, אבל היא רק הנידה בראשה. נאנחתי וכתבתי את מה שמשי אמרה. לאחר שהחזרתי לה את העט, קמתי והתקדמתי לשולחן של הבנים. הוא היה קרוב לשולחן שלנו, מכיוון שכולנו ב- י'. שמתי את הפתק על הצלחת של ג'ייסון, ומיהרתי חזרה לשולחן שלנו. אחרי שהתיישבתי, שמעתי מאחוריי את שאר הלהקה שלו מצחקקים. הנחתי את כף ידי על מצחי ונענעתי את ראשי, בעוד שער הבנות צוחקות גם.

אחרי שסיימנו לאכול, כולנו קמנו והראנו לליסה והאנה את קרחת היער. התיישבנו על האבנים, ודיברנו קצת. אחרי כמה זמן, הבנים הגיעו סוף סוף. כאילו, רציני, כמה זמן לוקח לאכול?

הם התיישבו על שאר האבנים, בעוד ליסה והאנה עדיין מדברות, שיערן מסתיר את פניהן.

"אוקיי" פתחתי "אז מסתבר שיש לי תאומות, כלומר אנחנו שלישייה. ההורים שלנו היו אלפות, מה שאומר שגם אנחנו. בקיצור, ברגע שההורים שלנו מתו והרגתי את לוקאס, שדרך אגב הוא נער האלפא ההוא, הפעלתי את הגן שלי, בנוסף לנשיכה שלוקאס נשך אותי. חוץ מזה שכבר הייתי אלפא מההורים שלי, כשהרגתי אותו קיבלתי ממנו את האלפא, אז מסתבר שאני סוג של כנראה אשת הזאב הכי חזקה בעולם. יש עוד הרבה דברים להסביר אבל אני אתן לשאר הבנות לעשות את זה" סימנתי לאחיותיי להפסיק לדבר "תכירו את האנה ו-" באותו רגע השיער שכיסה את פניה של ליסה זז.

"ליסה?" שאל ג'ייסון בהלם.

"ג'ייסון?" קפאה ליסה במקומה.



יאייי הסיפור מתחיל להתקדםםם

אני באמת מנסה להעלות כמה שיותר מהר פרקים, פשוט אני בתקופה ממש עמוסה בלימודים.

מקווה שתהנוווו :)

היתומהWhere stories live. Discover now