האם אהבתי אותו?
אני רוצה להגיד שלא.
לא אהבתי אותו מעולם.
להגיד שלא ידעתי אהבה מעולם.
אני רוצה להגיד שמעולם לא נכוותי, מעולם לא נפגעתי.
מעולם לא נשרפתי משום שמעולם לא התקרבתי לאש.
אני רוצה להגיד ששנאתי אותו,
שלא יכולתי לסבול אפילו את נוכחותו.
שהיותו לא עשתה לי דבר.
לא בלבלה אותי.
שלא כמהתי מגעו כאוויר לנשימה.
אני רוצה להגיד שחיבבתי אותו,
את הרעיון שלו.
אבל מעבר לזה,
כלום.
מעבר לזה הוא לא היה דבר בשבילי.
האם אהבתי אותו?
אני לא בטוח.
כל שאני יודע זה שוודאי רק הוא מבין כמה ואילו דברים השאלה הזו מעלה בי.
אני בטוח שרציתי לאהוב אותו.
אני בטוח... שרציתי להיות לידו.
ו... שייתן לי נשיקה על הלחי.
ושיגיד לי לילה טוב.
ושיחשוב עלי.
ושינשק אותי אולי גם לא רק בלחי.
ו...
ושיגיד לי שהוא אוהב אותי.
האם אהבתי אותו?
אולי אהבתי אותו.
אני לא יודע.
אולי.
אולי כנראה.
אולי כנראה שאהבתי אותו.
כנראה שאהבתי שאני אוהב אותו והוא אוהב אותי.
לנצח.
בכל נשמתו.
כל כך עד שזה מכאיב.
מכאיב כמו שהוא הכאיב לי.
כנראה שאולי שזה מה שחשבתי,
חשבתי שאני אוהב אותו אהבה כזאת ש...
גבולות לא ממש מגדירים אותה.
שהגדרות לא ממש מגבילות אותה.
לא מתאימות לה.
אני מאמין שאהבתי אותו.
עם כל חלק בי,
עם כל מי שאני.
עם כל אישיותי
ועם כל היותי.
הוא אמר שהוא אהב אותי.
אני לא יודע אם זה נכון או...
שהוא רק חשב שהוא אהב.
אני חושב עליו.
לפעמים.
לפעמים יותר.
לפעמים כל כך הרבה יותר שאני חושב שעוד רגע אמות רק מהכאב של עצם המחשבה של שוב לחשוב עליו.
אני...
בטוח מתכוון,
לאהוב אותו.
יום אחד,
כשהזמן יחזור לאחור והכל יפסיק להיות כל כך מסובך.
כשלא יכאב לנו יותר.
כשכל הצער יפסק, ירשה לנו לחזור לשמוח, ולחייך.
כשכל העבר ישכח,
כשכל מה שהיינו לא ישנה יותר כי אנחנו כבר לא נהיה.
יהיה רק אותנו, את מה שהוא ואני.
וזהו. כלום מלבד מה שאנחנו אחד בשביל השני.
אני יודע שאז אוהב אותו,
אני פשוט...
לא יודע אם אז הוא גם יאהב אותי.
הרי... אז, בעבר,
כשכלום לא היה משנה הוא לא אהב
אז...
למה שעכשיו?
למה שיאהב?
אני בטוח שאהבתי אותו.
אבל...
האם אהבתי אותו?
אני רוצה להגיד שלא.
לא אהבתי אותו מעולם.
להגיד שלא ידעתי אהבה מעולם.
אני רוצה להגיד שמעולם לא נכוותי, מעולם לא נפגעתי.
מעולם לא נשרפתי משום שמעולם לא התקרבתי לאש.
אני רוצה בכל ליבי שלא הייתי אוהב אותו.
אולי יותר נכון לומר,
בכל מה שנותר מליבי אחרי שאהבתי אותו.
אבל אם... אני מוכרח להיות כנה...
אז כן.
אהבתי אותו.
ויותר מזה,
האמנתי לו כשאמר שהוא אהב אותי.
