שולש שניות של רעש (החדש)

יא'3

"אורי אנחנו מאחרים למבחן!" הוא אמר וקפצתי מהמיטה בשניה.
התחלתי לנסות לארגן לעצמי את הציד אבל אז הבנתי שאנחנו בחדר של ג'ק.
"נו ג'ק אנחנו מאחרים!" אמרתי לו והוא צחק לי בפנים.
"מה מציחק?! אנחנו נאחר למבחן, ואז ניכשל, ואז יעפו אתנו מבית הספר, ואז נהיה הומלסים, ואז נמות ממחלות, ואז נמלים יכאלו את הגופה שלנו! באו כבר!" אמרתע בלחץ.
"תירגע, רק שבע" הוא צחק.
"אז למה הבהלת אותי?!" שאלתי בברגז והתחלתי להירגע קצת.
"כי לא הסכמת לקם.. אבל יאללה, בוא נתיראגון" הוא אמר והחליף חלוצה.
שהוא בא להלחיף מכנסים רצתי למקלחות.
אני ממש לא מכון לראות אותו בלי מכנסים, אנחנו מכרים רק 4 יומים, אין סיכוי!
ג'ק גמר להתארגנן ויצאנו לבית שלי בשביל שאני גם אכול להחליף בגדים.
והוא הרגיע אותי ואמר שהשעה הראשנה בטלה בגלל שהמןרה חולה.
לקחתי את התיק שלי ושחשחתי שנים כמו בן אדם ויצאתי לג'ק.
"טוב אני מכון, בוא ניצא" אמרתי לו.
"אורי.. יש לנו תלבשות אחידה, ולא נראלי חלצה ומכמסים של דובנים נכלל בכלילי הלבש שלנו" ג'ק צחק והבנתי שאני עדין בפיזמה שהוא הביא לי.
שיט איזה מביך.
"סתם!" צעקתי נבוך ורצתי להחליף בגדים.
אחרי שבדקתי שלוש פעמים שבאמת עכשיו אני מכון.. יצאתי לג'ק
והלכנו ביחד לבית הספר.
באמצא הדרך ג'ק הלך מהר יותר והבנתי את הסמין והתרחקתי..
אני ידע שאסור לנו להסתבב ביחד אם אני לא רוצה לפגע במעמד של ג'ק..
אבל זה עדין כאב
נכנסו לכיתה והמבחן התחיל, כמבון שלמראות שהתאמנתי עם ג'ק במשך 3 שעות לפחות, כל השאלות היו קשות בכמה רמות.
אני כל כך הלך לקבל 0!
אני רוצה לבכות!
נסתי לשאל את המורה אם אני יכל לעשות את המבחן במעד ב' אבל היא אמרה שבגלל שלא היתי ברוב השנה המבחן הזה הוא זה שיתאים אותי להקבצה שבה אלמד והם צרכים כבר להתאים אותי כי כבר כמעט סוף השנה..
הנהנתי עליה בשקט והמשכתי עם המבחן..
מקסמים היה השלוש יחדות..
או שיפתחו יחדה חדשה עלי..
למה בכלל נתנו לי מבחן של 5 אחרי 5 יומים מאז שהגעתי לכיתה?!
בבית הספר הקדום היתי 4 אז איך אני 5 עכשיו?!
הסתכלתי בזווית העין על כל הילדים שנראו די מדאגים כמני והנחתי שבאמת המבחן הזה לא היה הופר..
ענתי על כל השאלת מהר, והשתדלתי שזה היה נכון ובדיק בצילצל הגשתי את המבחן למורה שבאה לקחות את המבחנים מכולם.
אולי יתנו לי כמה נקדות על זה שגמרתי את המבחן לפחות.
שמעתי כמה ילדים מכיתה מתלננים וזה היה מצחיק..
בית הספר אהב לדפק אותו בכל דרך אפשרית..
הם היו צריכים כבר לדעות את זה.
.. .. .. .. .......... .
עברו כבר שבעים מאז המבחן..
לא הרבה השתנה..
הכיתה עדין בחרם עלי.. אף אחד לא מדבר איתי.
וג'ק מתעלם מימני יותר מכולם.
תומר מדי פעם בא לפזר לי למלח על הפצים אבל אני מנפוף אותו די מהר.
יש לי רק עד חודשים עד סוף שנה..
ואז היה לי חודשים בלי הכיתה המחרבנות הזאת..
ואז עד שנה וגמרתי עם החרא הזה שנקרא בית ספר.
לו היתי  יכל להפתיר מצבא היתי עשה את זה..
נקווה שיחליטו לבטל את הצבא כבר..
למה בכלל נותנים לילדים בני 18 נשק?!
ועד שלחים אותם למשמיות אתבדות..
אנחנו מדינה מאוד.. מואד.. מוזרה.
התישבתי בחוץ.. ביטלו לנו שעה אז נוצר לנו חלון.. אז חשבתי לשבת קצת בחוץ.
"אפשר לשבות לידך?" ילד פנה עלי.
הוא לא מכיתה.. מעניון.
הנהנתי בשקט.
הוא התישב בשקט ואכל מכריך שלו.
היו לו משקפים ובגדים של חנון.. חנון ישב לידי..
ואוו..
התקדמתי! אני שמח..
"מה יש בכריך?" שאלתי בשקט.
"אבקדו, רוצה גם? אמא שלי תקעה לי יותר מדי אבקדו ואני עד שניה מקיא הכל" הוא ענה.
הנהנתי ואכלתי מחצי כריך שהוא הביא לי.
"זה טעים" אמרתי לו בין ביס לביס.
"כן.. האבקדו איכתי" הוא ענה.
לא נראלי שהוא ממש ידע איך לדבר עם אנשים..
וגם אני לא..
אז השיחה ממש מוזרה ומצחיקה.
"תגיד רגע.." הוא מלמל בשקט.
"כן?" שאלתי והסתכלתי עליו.
"לא מפריע לך שאני ישב לידך?! כיאלו אני חנון ואף אחד לא חבר שלי.. בטח עם חברים שלך יראו אותי אתך.. הם יצחקו עליך" הוא אמר את אותו דבר שחשבתי עליו.
"זה בסדר, אני גם ככה עבר חרם בכיתה שלי.. אז חברים אין לי, וזה נחמד השיחה הזאת" ענתי והשיחה היתיה כל כך נחמדה.
"אני אורן! מכיתה יא'3! ואתה?" הוא שאל בהתרגשות.
"אורי, יא'4, רוצה שניה חברים?" שאלתי והפתעתי את עצמי ששאלתי את זה בכזאת קלות.
"ברור! ואוו אתה החבר הראשון שלי! איזה כיף!" הוא אמר בשמחה.
"אתה השני שלי" ענתי לו.
"השני למד איתך בכיתה?" הוא שאל.
"משהו כזה" ענתי לו.
"גם הוא חנון? אולי אצליח להתחבר עליו" הוא שאל.
"האמתי הוא ממקבלים.. הוא רק חצי חבר שלי.. זה די מסבך.. הוא חבר שלי.. אבל גם לא.. אני לא כל כך ידע איך להסביר את זה סליחה" התנצלתי.
"זה בסדר, אבל עם הוא חבר לא טוב.. תפסיק להיות חבר שלו.. זה יפגע בך בסוף, זה פגע גם בי שהיתי צעיר.. בסוף התברר שהוא צחק עלי בפנים שאנחנו חברים" הוא ענה.
"אני אחשב על זה" ענתי לו.
כדור כדורגל פגע במאחרה של הראש של אורן.
"אורן, אתה בסדר?" שאלתי בבהלה.
"כן, כן, רק קצת כאב" הוא ענה והסתכל לצד שמימנו הגיע הכדור.
ג'ק רץ עלינו..
"איי סליחה.. זה קרה בטעות" ג'ק התנצל, והוא באמת שחקן טוב.
אבל היה ברור לי שהוא עשה את זה בחובנה..
עכשיו השאלה היא למה.
"תלמד לכוון" אורן אמר עצבני ושפישף את המכה.
"בפעם הבאה תראה עד כמה אני טוב, שזה יפגע לך במשקפים, משקפפור" ג'ק סנין בלי קול ואם לא היתי מסתכל עליו לא היתי ידע..
מה הבעיה של ג'ק בדיק?!
ג'ק רץ בחזרה למגרש הכדרגל הגדול.
"אידוט" אורן סינן.
"כן, קצת" ענתי לו.
"הוא למד איתך בכיתה, לא?" ארון שאל.
הנהנתי בשקט.
"כל השווצרים וחראות בכיתה שלך, בהצלחה" אורן אמר.
"כן.. אני באמת צריך את זה" ענתי לו.
...
"אתה ידע שיש שמעות שהוא הומו" אורן אמר שהינו בדרך הביתה.
קבענו ללכת ביחד כי אנחנו גרים קורב.
"מי?" שאלתי.
לא הבנתי למה הוא העלה את זה פתאם.
"הילד שבעט לי כדור לראש" אורן ענה.
"ג'ק לא יכל להיות הומו, יש לו חברה!" ענתי לו.
"איך אתה ידע את השם שלו?" הוא חקר אותי.
"הוא למד איתי בכיתה" ענתי באדשות.
"אבל למה הזכרת את זה?" שאלתי בילבל.
"שתתרחק מימנו, שלא יתאהב בך בטעות" אורן ענה.
"איך אתה מעז למאר את זה?!" שאלתי בהלם.
"מה כבר אמרתי?!" הוא שאל בהלם.
"שאני צריך להתרחק מימנו רק בגלל הנטיה המנית ששמעת שמעות עליה?! גם אם הוא באמת גיי זה לא אמר שצריך להתרחק מימנו!" צעקתי על אורן.
איך הוא מעז?!
עכשיו אני מבין למה ג'ק אמר שכולם הומופבים
"היי, אני לא אמר שהוא בן אדם רע, אני רק אמר שתזהר שלא יתאהב בך" אורן ענה, לא מבין מה הבעיה בדבריו.
"אורן, זה בדיק מה שזה אמר! למה שיתאהב בי בכלל?! אני ילד שעבר חרם! אין סיכוי שהוא יתאהב במי שהוא מתעלם מימנו לחלטים" אמרתי לאורן.
"בסדר, בסדר, סליחה.. רק אמרתי את דעתי, ואשכל עם לשנות אותה.. אבל בוא נישאר חברים.. אין לי חברים.." הוא אמר בעצב.
"בסדר, אבל תבטיח שתפסיק להיות הומופוב!" דרשתי.
"אני מבטיח" הוא ענה בחייך והמשכנו לדבר על כל דבר אחר מג'ק.
למראת זאת.. המחשבה על ג'ק לא יצאה מראשי.
אין סיכוי שהוא גיי, נכון?! נכון?!
................................._♡_...................................
1138 מילים!
לאורי יש כבר 2 חברים.
ואני ידעות שעשתי קפצת זמן וזה מעצבון..
אבל באמת אני צריכה לקדם את הספר קצת.
ולא קרה כולם בשבעים האלו.
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡