קמתי בבוקר למשמע הנחירות הקטנות של לואי, חייכתי וקירבתי אותו אליי. זה בדרך כלל ככה, אני קם והוא קם מיד אחרי, אין לי תלונות, אני אוהב את הכמה דקות האלה בבוקר שאני יכול פשוט להביט בו. הוא תמיד נראה כל כך שליו ורגוע וזה פשוט תמיד גורם לי לרצות לנשק אותו. הרמתי את פניו בעדינות והנחתי נשיקה עדינה על שפתיו שהיו מעט פתוחות, מוציאות נשימות קטנות
״האז...״ הוא לחש כנגד שפתיי בקול עייף ״האז, לך תצחצח שיניים״ הוא אמר וסובב את פניו ממני, עדיין נשאר קרוב אליי
״עד עכשיו לא הפריע לך שהיינו מתנשקים בבוקר...״ אמרתי מאוכזב, אני אוהב את הנשיקות בוקר שלנו.... זזתי אחורה, מתכוון לקום לצחצח שיניים אך לפני שיכלתי להתרחק לגמרי הוא משך אותי בחזרה אליו והצמיד את שפתינו שוב, גורם לי לחייך
״בוקר טוב״ הוא לחש לתוך שפתיי ואז חזר לשכב על הכרית, עוצם את עיניו
״חשבתי שביקשת שאני אצחצח קודם שיניים...״ אמרתי בחיוך מתגרה
״תשתוק הארי״ הוא השתיק אותי והניח את ראשו על חזי, מנסה לחזור לישון
״אתה רוצה לחזור לישון?״ שאלתי והתחלתי ללטף את שיערו, הוא הנהן והנחתי נשיקה על ראשו, מתחרפן כאשר אני מריח את הריח הטוב שנודף ממנו. הזזתי אותו קצת והתיישבתי, לפני שהספקתי לקום הוא תפס את ידי והסתכל עליי במבט מבולבל
״לאן אתה הולך?״ הוא שאל עם מבט עצוב
״לצחצח שיניים״ גלגלתי את עיניי ״ואז אני חוזר ומנשק אותך כמה שבא לי״ הוא צחק ועצם עיניים
״אני צריך קודם גם לצחצח״ הוא אמר בקול שקט
״אז קדימה למה אתה מחכה?״ אמרתי, הוא לא קם אז החלטתי שיהיה הכי טוב להקים אותו בעצמי. הורדתי ממנו את השמיכה, חושף את גופו שמכוסה רק בבוקסר דק. תפסתי אותו ותליתי אותו על כתפי, סוחב אותו איתי לחדר השירותים
״הארי מה... תוריד אותי!״ הוא צחק בעייפות, נכנסתי לשירותים והורדתי אותו
״עכשיו שנינו נצחצח שיניים ואז נתנשק ברור?!״ קבעתי, הוא רק הניד בראשו בחוסר אמון עם חיוך ענק והסתובב
״רציתי לישון...״ הוא מלמל לעצמו
״כן ואני רוצה לנשק אותך״ הוא התחיל לצחצח את שיניו ולאחר שתי דקות בערך שסיים הוא שטף את הפה שלו והמברשת. חטפתי מידו את המברשת שלו ומרחתי עלייה משחה, מכניס אותה לפי ומתחיל לצחצח, צחקתי כאשר ראיתי את המבט המזועזע שהיה לו על הפנים
״בבקשה תגיד לי שזו הפעם הפעם הראשונה שאתה עושה את זה ואני פשוט יכול להחליף מברשת...״ הוא אמר בגועל
״או לא האעם האאשואה שאאי עואה את אה״ אמרתי עם המשחה בפי
״מה?״ הוא שאל בחוסר הבנה, שטפתי את פי במהירות וכך גם את הברשת, מניח אותה במקום
״אמרתי שזו לא הפעם הראשונה שעשיתי את זה״ הוא נראה עוד יותר מזועזע מכך
״הארי אלוהים... זה דוחה״ משכתי בכתפיי בתמימות
״זו לא תהיה הפעם הראשונה שהחיידקי פה שלנו נפגשים...״ אמרתי, יצאנו מחדר השירותים ונכנסנו שוב לחדרו ״עכשיו....״ אמרתי בחיוך ״בחזרה למה שהובטח לי״ משכתי אותו אליי והוא נראה מבולבל לשנייה, לא חיכיתי יותר וריסקתי את שפתיי על שלו, הוא חייך כנגד שפתיי והעמיק את הנשיקה. הלכתי אחורה והפלתי אותנו על המיטה, מתחיל לנשק את צווארו. מצצתי את הנקודה הרגישה שלו וגרמתי לגניחה להשתחרר מפיו, הוא מיד כיסה את פיו עם ידו
״הארי... לוטי יכולה להיכנס שוב...״ הוא לחש
״נעלתי את הדלת״ אמרתי והמשכתי לנשק את צווארו, ממשיך להוציא ממנו נשימות חנוקות
״הארי זה לא מתאים עכשיו...״ הנהנתי ונישקתי את שפתיו נשיקה מהירה, אני לא רוצה לגרום לו להרגיש שוב לא בנוח. אני מניח שמאז מה שקרה אני מפחד אפילו יותר לפגוע בו....
״מתי אנחנו חוזרים אלייך?״ הוא שאל ולבש על עצמו חולצה שלי, משכתי את ידו כדי שישב עליי. הוא לא התנגד והתיישב עליי כאשר כל רגל שלו בצד אחר של גופי, החזקתי באגנו ונתתי נשיקה מהירה לשפתיו
״למה שנחזור אליי?״ שאלתי מבולבל, למה שנחזור אליי אם הוא רצה לבלות זמן בביתו
״כי נייל אמר שהוא ליאם וזאין באים אלייך היום?״ הוא סוג של שאל- אמר
״לעזעזל שכחתי מזה לגמרי...״ הוא צחק והניח את ראשו על חזי, חיבקתי אותו ונשקתי לראשו ״אני מניח שנחזור אליי בארבע בערך...״ אמרתי
״אוקיי״
~~~~~
אני ולואי חזרנו לבית שלי בשעה ארבע וחצי, עכשיו כבר חמישה לחמש וממש עוד כמה דקות הם אמורים כבר לבוא. אם לומר את האמת ממש אין לי כוח לזה, לגמרי שכחתי שהם בכלל אמורים לבוא ואני פשוט רוצה לבלות את כל היום עם לואי, לבד. דפיקות נשמעו מהדלת וגרמו לי לשחרר נשימה, הנה זה מתחיל...
״אתה רוצה שאני אקום לפתוח?״ לואי שאל
״לא זה בסדר, אני אקום״ קמתי מהספה, משחרר את אחיזתי מלואי שישב קרוב אליי. פתחתי את הדלת ולפניי נגלו שלושה אנשים
״הגיע הזמן באמת״ נייל אמר ונכנס בלי לחכות
״היי הארי״ זאין אמר בחיוך ונכנס ביחד עם ליאם
״היי״ אמרתי עם חיוך מזוייף, מנסה להיראות כמה שפחות מבואס
״שלום גם לך לואי״ ליאם אמר ונראה קצת עצבני
״היי״ לואי אמר נבוך, למה לעזעזל ליאם מדבר אליו ככה?!
״אתה יודע לא ראינו אותך המון זמן...״ זאין אמר בטון מאוכזב, עכשיו אני מבין... הם פאקינג דואגים לו
״כן אני יודע שקצת נעלמתי....״ לואי אמר בקול עצוב והשפיל את מבטו, פאק, איך אפשר בכלל לכעוס על היצור המתוק הזה?
״אני חושב שעדיף שנשאיר אותם קצת לבד... אתה יודע , להתעדכן וזה...״ נייל לחש לי, הנהנתי והפניתי את מבטי ללואי
״אני ונייל נלך להביא משהו לאכול״ אמרתי בקול כדי שכולם ישמעו, נראה שלואי הבין את מה שעשינו אז הוא סימן לי עם שפתיו ׳תודה׳ ללא קול, הנהנתי והתקדמתי למטבח עם נייל
״אז אחי... מה איתך?״ נייל שאל, אוליי התגעגעתי לבלונדי הזה קצת....
״הכל רגיל... אתה יודע״ אמרתי
״האמת שאני לא יודע כי אתה כבר לא ממש מדבר איתי״ הוא אמר וצחק, ידעתי שהוא לא צוחק, יכלתי לראות את המבט הנפגע בעיניים שלי
״אני יודע... מצטער...״ הרגשתי אשמה, אני אוהב את נייל, הוא החבר הכי טוב שלי והוא כמו אח בשבילי
״זה בסדר...״ הוא אמר ״עכשיו תספר לי איך בדיוק גרמת לו להשלים איתך אחרי מה שעשית.... פעם אחרונה שהייתי פה היית נראה כאילו בא לך להתאבד״ חייכתי שנזכרתי בלילה שהשלמנו, בלילה ששכבנו בפעם הראשונה, שהוא הרגיש מספיק מוגן ופתוח לתת לי עצמו ״הארי הכל בסדר? אתה מחייך כמו פאקינג אידיוט״ נייל אמר וקטע את מחשבותיי
״אני לא יודע איך הוא סלח לי, הוא רשם לי שאנחנו צריכים לדבר וכשהלכתי אליו הוא פשוט אמר לי שהוא סולח״
״אתה אוהב אותו נכון?״ נייל שאל, ידעתי לפי המבט שלו שהוא רציני, פעם קודמת שהוא היה פה ואמר שאני אוהב אותו זה היה בצחוק אבל עכשיו זה לגמרי רציני. הנהנתי, נייל חייך וטפח על הכתף שלי ״אני שמח בשבילך״ הוא אמר, פתאום נזכרתי שרציתי לספר לו משהו
״אתה לא תאמין את מי פגשתי בדרך ללואי...״ אמרתי בטון עצבני, נייל עשה מבט מתעניין אז הרשיתי לעצמי להמשיך לספר בלי לחכות לתגובה שלו ״את מייקל״ בשנייה המבט של נייל הפך לעצבני, הוא שונא אותו יותר ממני ושהיינו ביחד הוא כל הזמן אמר לי להיפרד ממנו ושהוא חרא
״אני שונא את הבן זונה הזה״ הוא אמר
״אתה לא מבין איך הוא עצבן אותי.... העפתי לו אגרוף לפנים המסריחות שלו...״ אמרתי גאה
״מה הוא עשה?״ נייל שאל ופתח את המקרר, הבלונדי הטיפוסי...
״הוא אמר שלואי זונה ושהוא לא נותן לי במיטה... זה גרם לי להיות כל כך פאקינג עצבני...״ אמרתי, מעביר את ידיי על פניי, העצבים בגופי התחילו לעלות שנזכרתי ברגע הזה, אני פשוט שונא אותו
״הוא חתיכת זין״ נייל אמר שהפה שלו מלא אוכל
״כדאי שנחזור אליהם״ אמרתי והצבעתי לסלון
״אתה מאוהב לו בצורה... אתה לא יכול להיות דקה בלעדיו....״ נייל מלמל בחוסר אמון
״סתום תפה בלונדי״