נקודת מבט כללית:
עבר שבוע מאז הנשיקה של לואי והארי.
מאז הם הספיקו להפגש הרבה יותר בהתחשב לעובדה שג'ק וקנדל אחים ולזה שביתם החדש של קנדל והארי קרוב יותר להוריו של ג'ק, מה שאומר שגם קרוב מאוד לשל לואי.
בכל פעם שנפגשו הם שתקו בעיקר, היה שקט מביך בין השניים אבל אף אחד לא ממש שם לב לכך, המשפחה של קנדל וג'ק גדולה כך שאם מישהו ילך לאיבוד אף אחד לא ישים לב בכלל.
ובכן שניהם ניסו להדחיק את הרגשות שלהם.
מהרגע שנפגשו בפעם הראשונה מזה 5 שנים הם הרגישו חלק מהלב שלהם חוזר. והם ממש לא רוצים בזה.
הארי מפחד בעיקר.
לא ממישהו מסוים, מעצמו.
כל פעם לפני השינה יוצא לו לחשוב מה היה קורה אם הוא ולואי כן היו ביחד שוב.
אם לואי היה סומך עליו?
אם הוא לא היה מאכזב אותו שוב?
אם האהבה שלהם נשארה אותו דבר כמו שהייתה? טהורה.
עד שלבסוף הוא מתייאש ונרדם, עם קנדל.
אם היו שואלים אותו לפני שנה אם הוא היה רוצה להתחתן עם קנדל הוא היה אומר לכם חד משמעית שכן ושהיא האהבה של החיים שלו, היום הוא כבר לא בטוח בזה.
לא מאז שהילד עם העיניים הכחולות חזר לחייו.
ובכן, הוא כבר לא כל כך ילד אבל הוא תמיד יהיה אותו הילד הקטן, הנמוך והתמים בשבילו.
אותו הילד שהתאהב בו.
"הארי אתה בא?" קנדל קראה ומסדרת במהירות את שיערה, החתונה של נייל ואש היום אם לא יצאו בקרוב הם עלולים לאחר לחופה.
"כן!" השיב וירד במהירות במדרגות, שיערו משוך לאחור, חולצתו המכופתרת הכחולה פתוחה למחצה ומאפשרת לראות חלק מחזהו המקועקע ,סקיני ג'ינס שחור על רגליו, מבליט בצורה מושלמת את רגליו הרזות ומגפיים עם עקב קטן נעולות על רגליו.
"אתה מושלם" לחשה קנדל והצמידה את שפתיהם "גם את" מלמל הארי, לא יודע כל כך מה להגיד כי כל מה שהוא חושב עליו כרגע זה איך לואי יראה? מה ילבש? יצא לו לא מעט לחשוב בתקופה האחרונה, אם להפרד מקנדל ולבטל את החתונה ובכל פעם שחשב על זה הגיע לאותה התשובה.
'אני לא יכול לעשות שום דבר עד שאדע בוודאות איך לואי מרגיש'
"ג'ק נו כבר צריך לצאת!" קרא לואי ונעל את נעליו במהירות, הוא כל כך לחוץ, בכל זאת לא בכל יום שני החברים הכי טובים שלו מתחתנים.
"אני מוכן, בוא נצא" אמר ג'ק בקול רגוע, מניח נשיקה קטנה לצווארו של לואי, מנסה להרגיע את בן זוגו הלחוץ.
השניים יצאו למכונית והתחילו בנסיעה לאולם האירועים, בינתיים קנדל והארי כבר הגיעו.
"הארי!" נייל קרא כשהארי וקנדל נכנסו שלובי ידיים בכניסה לקבלת הפנים, חיוך רחב עלה לשפתיו של הארי והוא מיהר לחבק את חברו הטוב שמתחתן היום.
"מתרגש?" שאל הארי בחיוך ונייל הנהן, חיוך ענק על שפתיו, החליפה מסודרת בשלמות על גופו ושיערו המחומצן מסודר בקפידה.
"אחי אתה וקנדל בשולחן 5" נייל תפח על שכמו של הארי והארי הנהן, הולך יחד עם קנדל לשולחן.
"איזה שולחן אנחנו?" ג'ק שאל וכרך את זרועו סביב של לואי "חמש לפי מה שאש אמרה לי" ג'ק הנהן והוביל אותם לשולחן.
עיניו של לואי חשכו ברגע שראה שהארי נמצא בשולחן יחד איתם והאמת שגם של הארי.
כבר שבוע בהם הם מנסים להתחמק זה מזה ועכשיו הכל מתפוצץ להם בפרצוף.
'פשוט תתעלם' לואי חשב לעצמו ונאנח, מתיישב יחד עם ג'ק בשתיים מהכיסאות הפנויים.
"ג'ק מתי אתה מתכוון להציע לו? כבר ארבע שנים אתם יחד" גיחכה קנדל ולואי פער את עיניו, נחנק מהמים ששתה, ג'ק משך בכתפיו, מניח את ידו על גבו של לואי כתמיכה "לא יודע קנדל, לא דחוף לנו כרגע חתונה" אמר ג'ק בסבלנות ואבן ירדה מליבו של הארי.
"אוקיי" מלמלה קנדל, מושכת את הארי לנשיקה.
היא ידעה שלואי והארי יצאו בעבר, הארי לא סיפר לה אבל היא לא טיפשה, היא יודעת הכל אבל הכל על הארי. גם הדברים שהוא לא היה רוצה שתדע.
ברגע שהיא והארי התחילו לצאת היא חקרה עליו הכל, והארי? הארי בכלל לא היה מודע לכל זה.
הארי וקנדל היו צריכים לשבת בשולחן 6 אבל ברגע שאמרו לקנדל שלואי וג'ק ישבו ב5 היא ביקשה גם לשבת איתם, בשביל להשוויץ בהארי מול לואי.
ואולי אולי היא רצתה להכאיב ללואי, אבל אף אחד לא צריך לדעת את זה.
הזמן התחיל לעבור, החופה הייתה לפני זמן קצר וכרגע כולם ברחבת הריקודים חוץ מלואי והארי שישבו בשקט בשולחן בזמן שבני זוגם רוקדים.
"אני הולך לרגע לשירותים" מלמל לואי והארי הנהן, קם יחד איתו. מבט מבולבל עלה לפניו של לואי והארי משך בכתפיו "גם אני צריך" לואי הנהן והתקדם יחד עם הארי לשירותים וברגע שנכנסנו שניהם היו לגמרי מופתעים ממה שראו שם.
ג'ק ומישהו עם שיער שחור היו שם, הם התנשקו בתשוקה ובגדיהם זרוקים על הריצפה.
דמעות עלו לעיניו של לואי בזמן שהשניים ממשיכים במעשם, לא שמים לב לבואם של הארי ולואי שעמדו חסרי אונים למחזה שנגלה מולם.
"ג-ג'ק?" אמר לואי בקול רועד וחנוק, דמעות כבר מזמן נפלו על פניו ועיניו הספיקו להפוך לאדומות.
ג'ק ניתק את הנשיקה, שיכור ומסומם.
הארי שתק וניסה לעקל את כל מה שראה, הוא לא הפסיק לחשוב על איך לואי מרגיש? כי בכנות,
כל מה שעובר לו בראש זה רק לואי.
לואי ,לואי ,לואי ועוד פעם לואי.
"לואי" ג'ק לחש, מתקדם ללואי בשיכרות, צעדיו לא אחידים וקולו מעורפל מעט. "בייבי שלי" צחקק ואחז בעורפו של לואי, מושך אותו בחוזקה לנשיקה.
לואי פלט נשימה מבוהלת ודחף במהירות את ג'ק ממנו, רץ בבכי מהשירותים, לא שוכח לעצור בבר המשקאות לקחת בקבוק אלכוהול, לא משנה לו ממש איזה כל עוד הוא ישכיח ממנו את תחושת הגועל ששטפה את גופו, הוא כל כך נגעל מג'ק.
הוא לא האמין שעשה לו דבר כזה.
והפעם הוא פגע בו, הרבה יותר ממה שהארי פגע בו, הרבה יותר מכל אחד אחר.
ומי פגע בו? הבן אדם שהכי סמך עליו, שאהב אותו, שסיפר לו את כל הסודות והפחדים שלו.
אותו האחד שאהב.
בלשון עבר.
אבל הכי גרוע זה שהוא לא הבין מה הבעיה בו, הוא לא בן זוג מספיק טוב? למה כל הזמן זורקים אותו ככה כאילו אין בו ערך? כמה פעמים הוא שיקר לו? שהוא אמר שהולך לעבודה, יכול להיות שהלך אליו?
הרי ג'ק היה כל כך נרגש להגיד לחתונה, ולואי לא הבין מדוע, ובכן, עכשיו הוא הבין.
"לואי" לואי שמע קול מוכר, קול שהיה רוצה להדחיק ברגע כזה אך מה שהוא עשה זה רק לקוות שהרגע הזה יעבור כמה שיותר מהר.
לקוות שזה חלום וששום דבר ממה שקרה בשעה האחרונה לא קרה.
"מה ג'ק" ירק ולקח לגימה נוספת מבקבוק הויסקי שהתחיל לערפל מעט את מחשבותיו.
"אני מצטער" אמר ג'ק שהתפקח מעט והתיישב ליד לואי "כמה זמן זה נמשך?" שאל והרים את ראשו, מסתכל לעיניו הירוקות של ג'ק.
"חודשים בערך.." לחש ולואי הנהן "עוף מפה" אמר בלחש "לא לואי אני-
"עוף מפה" צווח לואי וג'ק נרתע לבסוף מהנהן וקם, משאיר את לואי לבדו.
"לואי" קול רך ומוכר אמר ולואי מיד זיהה אותו, בדיוק מי שהיה צריך עכשיו.
"הארי..." נאנח אך טיפה של הקלה הייתה בקולו "מה איתך?" שאל הארי והתיישב לידו.
"אפשר לא לדבר על זה?" לחש לואי והארי הנהן, נשאר בשקט "על מה כן נדבר?" שאל בלחש ולואי נשך את שפתו התחתונה, מרים את מבטו להארי.
"לא צריך לדבר" לחש לואי ואחז בעורפו של הארי, מחבר את שפתיהם לנשיקה.
השניים חייכו אל תוך הנשיקה, הם חיכו לה כל כך הרבה זמן וסוף סוף הארי קיבל את האישור שהיה צריך.
לואי הניח את ידו בעדינות על לחיו של הארי, כל כך התגעגע לנשיקות איתו ולטעמו הממכר של הארי. הארי הניח את ידו על מותניו של לואי ומעמיק את הנשיקה לא יכול לחכות יותר, הוא התגעגע לילד הזה יותר מידי.
הם ניתקו את הנשיקה בעדינות, מסתכלים אחד לשני בעיניים שכל כך התגעגעו אליהם.
"מה אנחנו עושים הארי?" לחש לואי, לא מתרחק מהארי לשנייה.
"אני לא יודע מה איתך אבל אני הולך להפרד מקנדל, אני לא עומד לעשות את הטעות הזאת שוב לואי, אני לא עומד לוותר עליך שוב. אני אוהב אותך, רק אותך"
לא הכי אהבתי את הפרק אבל פסדרר
אל תשכחו להגיב ולהצביע :)
מה אתם חושבים על הפרק?
💚💙