אני יושב על המיטה של הארי, בזמן שהוא מקליד את העבודה שלנו הבהסטוריה על המחשב, אנחנו אמורים לסיים אותה היום.
ואני רק רוצה לעוף מפה. הארי מפחיד אותי לפעמים...
הוא מצלם סרטי פורנו של עצמו לעזאזל!
״לואי, סיימתי.״ הארי אמר והסתכלתי על המחשב, רואה שהוא כתב המון עמודים. אני מניח שהארי די... חכם?
״יופי אז אני חושב שאני אלך עכשיו.״ מלמלתי והרמתי את התיק שלי והתכוונתי לצאת מהחדר כמה שיותר מהר.
התקדמתי לכיוון הדלת, עד ששמעתי משהו נופל.
הסתכלתי אחורה וראיתי את פניו של הארי כעוסות ואת הטלפון שלו על הרצפה מרוסק לשברים.
״הארי... הכל בסדר?״
״לא. לעזאזל לא.״ הוא תפס בראשו בלחץ ובעט בטלפון המנופץ לחתיכות שנמצא על הרצפה.
״לואי, מה הדבר שאתה הכי שונא?״
״אה... אנשים שקרנים.״ עניתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש. מאיפה הוא הקריץ את השאלה הזאת מה?!
״אתה יודע מה אני הכי שונא?״
״מה?״ שאלתי והוא גיחך.
״שמסננים אותי, שמראים לי כאילו אני לא שווה, שאחרי ששלחתי למישהו משהו אישי, או חושפני, הוא לא עונה, זה מוריד לי את הבטחון, אני שונא את זה. אה ואני גם שונא שקרנים.״
הוא נראה כאילו הוא עומד להשתגע והבנתי שאני חייב לעוף משם. משהו עובר עליו וזה לא נראה נחמד.
״לואי... זוכר שאתה שונא שקרנים?״ הוא שאל והנהנתי במהירות מפחד מהתגובה שלו.
״אז למה אתה משקר לי?״