פרק 13-אף פעם לא

4.2K 214 6
                                    

נקודת מבט אבישג-
קמתי בבוקר מוקדם התקלחתי התארגנתי סיימתי אירגונים אחרונים וירדתי למטה ומצאתי פתק במטבח
'נסיכה של אבא עברתי עכשיו בבית לקחת דברים אני ישן היום אצל קים ורוי כי בבוקר יש להם משאית להעביר את הדברים אלינו ועכשיו נארוז הכל..תודה על האוכל..היה טעים,לילה טוב נתראה מחר אוהב,אבא'
הכנתי לי נס לקחתי את התיק המטען והטלפון מהחדר ויצאתי
הגעתי לבצפר יחסית לאט גם כי יצאתי מוקדם וגם כי הלכתי ברגל..לחשוב קצת,זה מרגיע אותי..כשהגעתי פגשתי את אדיר בכניסה לבצפר איכככ אני עדיין לא מאמינה שהוא עשה את זה! זה לא בן אדם אלמוג צדק זה באמת השטן
"בוקר טוב נסיכה" הוא אמר מחייך ובא להביא לי נשיקה בלחי אבל העפתי אותו...חתיכת דוחה,הוא בטח לא יודע שאני יודעת
"אל תקרב אליי אל תגיד לי בוקר טוב ובטח שלא נסיכה חתיכת יצור דוחה" אמרתי בפרצוף נגעל
"עוד פעם האכילו לך תראש בשטויות? מה את מאמינה להם בכלל?" אמר עאלק לא מבין..טיפש
"שמע השטיות היחידות שנאכלות פה זה השטויות שאתה מאכיל תעצמך..איך אתה חיי עם עצמך אני לא יודעת..שטן אין מילה אחרת זה מי שאתה תפוס ממני מרחק ואני לא אגיד את זה שוב" אמרתי עצבנית והתקדמתי לכיוון הכניסה אבל הוא משך אותי חזק מהיד שלי
"שמעי חמודה הרמת תאף יותר מידי למעלה אני לא יודעת מי את חושבת שאת אבל את לא יודעת מי אני ואת משחקת באש! את לא תחלקי לי פקודות ותגידי לי מה לעשות ומה לא ברור?!" אמר מחייך חיוך ציני מזלזל עצבני כזה לא אפשרי להסביר
"וואלה לא!לא ברור לי! עכשיו שחרר תיד!" צעקתי עליו עצבנית
"וואלה לא,לא באלי לשחרר תיד עוד לא הפנמת שאני היחיד שמחלק פה פקודות" הוא אמר מחזק את האחיזה בידי
"אז איזה קטע שהמוח שלי בדיוק שלח פקודה לרגל שלי" אמרתי ולפני שהוא הספיק להבין ולהגיב בעטתי לו לאזור הרגיש הוא מיד שיחרר תיד שלי ונאנק על הרצפה מכאבים
"עכשיו אני מקווה בשבילך שאני הייתי ברורה" אמרתי והלכתי לכיתה
אחרי 15 דקות רומי והבנות נכנסו לכיתה
"שוגיייי" סתיו צעקה רצה לאיפה שישבתי
"סתיוייי" צעקתי חזרה והתחבקנו וככה עם שאר הבנות
"בואי בואי כולם במחששה" מעיין אמרה לי ובאתי איתם למחששה,בדרך לשם סיפרתי להן מה קרה הבוקר עם אדיר והם לא הפסיקו לצחוק
"אחלה מהלך שוג" ליאן צעקה צוחקת
נכנסנו למחששה וישר אלמוג קם והתקדם אלינו
"אישה שלי בוקר טוב כמה דאגתי מה איתך??" יישר התחיל עם הלחץ שלו בזמן שהוא מחבק אותי ואני צחקתי
"הכל בסדר חיים שלי בוקר" עניתי
"אנחנו נדבר אחר כך אני רוצה הסבר למה האישה שלי אתמול בכתה" הוא לחש לי באוזן והנהנתי והתקדמתי לכולם
"הופה הופה תראו מי נזכרה לרדת אל העם מה קרה נזכרת בנו?" עידן אמר וכולם צחקו
"אוי אוי תנחתתת מה לעשות אתה חלק מהעם ו-וואלה לא,לא באלי להיות לידך" אמרתי מחייכת
"סאייייי אחי קטלה אותך"דניאל צעק צוחק
"אין בעיה זכרי את זה-הקוטל קוטל נקטל ברבים,נקטל בעתיד" עידן אמר לי
"אל תקריץ לי משפטים מהאוויר עכשיו לא הולך לך" עניתי בחיוך
"עוד קטילה אוווץ כואב כואבב" דניאל חימם שוב
"אבישג את מסתבכת מרגע לרגע"עידן אמר
"סתם חולה עלייך" אמרתי ושלחתי לו נשיקה באוויר
"מה זה מה זה מה זה" אלמוג ישר קפץ
"אוי תנחת גם אתה" אמרתי והבאתי לו נשיקה בפה
"עכשיו נחתתי" אמר מחייך
"טוב אני חייבת לספר להם את זה סורי שוג" רומי אמרה ולא הבנתי עד שהיא התחילה לספר להם כל מה שקרה בבוקר עם אדיר
באמצע הסיפור בחלק עם היד אלמוג ו עידן באו לקום להרביץ לו אבל אמרנו להם לחכות לסוף והם לא הפסיקו לצחוק עליו
"שמעי שוג הרגת אותי" עידן אמר עוד צוחק מחזיק תבטן
"קלטו קטע" דניאל אמר בדיוק כשאדיר נכנס עצבני למחששה..רק אחרי שנרגע מהצחוק אמר לאדיר "נו איך הביצים? כבר ניהיה שקשוקה?" דניאל שאל ושוב כולנו חזרנו לצחוק
"סתום סתום יחתיכת הומו" הוא צעק חזרה לדניאל
"עוד אני?! חתיכת קוקסינל מסריח מה נראלך שאתה נוגע בבנות תתעסק עם מישהו בגודל שלך" דניאל נעמד וצעק עליו חזרה ואני והבנות הרגענו אותו לעומת הבנים שהסכימו איתו וחיממו,בזמן הצעקות ראיתי את גל עם פרצוף מדוכא והפרצוף שלו ניהיה מדוכא כשאדיר צעק על דניאל..מה? אני צריכה לדבר איתו אחרי זה
העניינים התחילו להתחמם ואני והבנות הוצאנו את הבנים מהמחששה למנוע בלאגן עכשיו
"די למה זה טוב לריב איתו עכשיו?! הוא חטף כבר ממני אז די! אני מבינה תדאגה שלכם ותודה לכם אבל די!" צעקתי והם נרגעו
"בואי בואי אנחנו צריכים לדבר" אלמוג אמר לי
"אבל יש צילצול עוד 15 דקות" אמרתי בשקט
"זה מספיק זמן בואי" הוא אמר והלכנו ל'ספסל שלנו' מאחורי בצפר
"שוג שלי מה קרה? אני מבין שאת לא נפתחת מהר אבל את חייבת להבין אני פה בשבילך ורק בשבילך נכון שרבע שעה לא יספיקו לדבר על הכל ובשביל זה ניפגש ונדבר על הכל אבל תסבירי לי למה אתמול בכית.." הוא ביקש
"אוקיי אז ככה..." סיפרתי לו כל מה שקרה אתמול עם אמא ועל הקשר שלי איתה בעבר ולמה אני ככה עוד לא סיפרתי הכל על העבר..אבל סיפרתי על הקשר המשפחתי שלי
"וואו" זה הדבר היחיד שהוא יכל להגיד ואני מבינה גם למה..
"ויש עוד משהו..התוצאה של הבגידה החד פעמית של אבא שלי,זה ילד..הוא בן 16 וחצי והוא עובר לגור איתנו היום"
"אז יש לך אח" הוא אמר מבין
"כן,זה הדבר שרציתי כל החיים שלי ואולי קיבלתי את זה בצורה לא הכי טובה אבל קיבלתי את זה,קיבלתי אח"
"זה נשמע דפוק להגיד את זה אחרי כל מה שסיפרת,אבל אני שמח בשבילך..אני לא שמח על כל מה שעברת..אני שמח שהכל יסתדר עכשיו,ואת עושה הכרות ביני לבין אחיך כן? אני צריך להכיר את גיסי" הוא אמר והייתי מאושרת
"ברור שאני אכיר בינכם אבל חכה תן לי קודם כל להכיר אותו,ורציתי לבקש ממך לעזור לי לשלב אותו פה" ביקשתי
"ברור אני אעשה כל מה שתצטרכי" הוא אמר ו הרגשתי ביטחון וכל כך מאושרת קפצתי עליו בנשיקה
התנתקנו אחרי 2 דקות בערך
"תודה" אמרתי
"על מה? אני קיים רק בשבילך תודה לך" הוא אמר ונמסתי מבפנים
"תקשיב אתה..אתה צריך להכיר גם את אבא שלי" אמרתי לו
"נכון,אפשר לעשות פגישה משולבת אח שלך אבא שלך והאמא החורגת שלך" אמר
"צודק אני אדבר איתם אלמוג תודה"
"תפסיקי כבר להודות ליייי" הוא אמר ואני הנדתי בראשי
"אף פעם לא" ונישקתי אותו
בדיוק כשהתנתקנו היה צלצול
"יאללה עוד יום לימודים מייאש" הוא אמר נאנח וקמנו מהספסל מתקדמים לכיתה
"שבסופו של היום הזה אני אכיר את אחי" אמרתי בחיוך והוא חייך והתדמנו מחובקים לשכבה מחוץ לכיתה פגשנו את החבורה ונכנסנו ביחד
שאר היום עבר בסדר בהפסקות עשינו צחוקים בשיעורים הבנות למדו והבנים פחות..והנה הגיע סוף היום ואני רק מחכה להגיע הביתה לפגוש את אחי,באחת ההפסקות יצא לי לשבת ולספר לחבורה על אח שלי לא הרחבתי במילים על הסיפור עבר אבל העברתי את זה שיש לי אח ושיעזרו לי וכמובן שהם שמחן בשבילי וישר חיבקו אותי והיו שם בשבילי..המשפחה שלי!
ההבטחתי לעצמי לנסוע מחר לפתח תקווה לעומר אביאל ונתנאל לספר להם ולכולם וגם להכיר לעומר את אלמוג,שיבוא איתי
"בייב אני הולכת אני אדבר איתך" אמרתי לאלמוג ונישקתי אותו
"ביי אישה שלי תדברי איתי" הוא אמר והנהנתי חיבקתי את כולם והבטחתי לרומי להתקשר אליה אחרי זה
הגעתי הביתה וראיתי את כל הרצפה מפוזרת ארגזים
"אני בבית" צעקתי
"במטבח" אבא צעק חזרה והלכתי אליהם
"שלום נסיכה של אבא באת בדיוק בזמן אנחנו בדיוק אוכלים,תכירי זאת קים וזה רוי,קים ורוי זאת הבת שלי אבישג" אבא הכיר ביננו ואני חייכתי
"ו מהיום גם שלי" קים אמרה וקמה לחבק אותי וחייכתי עוד יותר זה הרגשה מדהימה לדעת שהיא רואה אותי בתור בת לפני שהכירה אותי בכלל
"ו מהיום גם אחותי"רוי אמר וקם לחבק אותי,וואו הרגשה מדהימה שסוף.סוף.יש לי משפחה אוהבת
חיבקתי אותו ו-וואו הוא גבוהה,כאלו גם אני גבוהה זה גנים משפחתיים אבל הוא בגובה בערך של אלמוג,אני מטר 70 ואלמוג מטר 86 ורוי נראה בערך בגובה שלו,והוא גם חתיך שיואו איך רואים שהוא אח שלי,חתיך כמעט כמוני
האמת גם קים ממש יפה
"שיואו איך רואים שאתה אח שלי אתה חתיך כמעט כמוני ואתה גבוה אין אין ישר ידעו שאתה אחי" אמרתי צוחקת והם הצטרפו אליי הרגשתי ממש בנוח איתם
"לא עפת בכלל,אין וויכוח שאני יותר חתיך ממך ואת כמעט יפה כמוני" הוא אמר צוחק גם
"הנה עוד תכונה שיש לכם במשותף שניכם אוהבים לעוף על עצמכם" קים אמרה צוחקת
"בקטע טוב" אני ורוי אמרנו ביחד
ואז הסתכלנו אחד על השניה ורק צחקנו
שאר הארוחה עברה בכיף ובצחוקים
"יאללה לכו נסיכים אנחנו נארגן פה לכו תדברו קצת לבד" קים אמרה ואני רוי הלכנו לחדר שלי כי שלו עוד לא ממש מסודר
"את/ה תתחיל/י?" שאלנו ביחד כשהתיישבנו על המיטה שלי ואז צחקנו
"תתחיל" אמרתי והוא הנהנן
"אז ככה אני רוי וקנין בן 16 וחצי כמעט 17 מנס ציונה ו מהיום אני גר בנתניה אף פעם לא ממש הבנתי למה אני 'וקנין' ואמא שלי לא ולא הבנתי איפה אבא שלי עד שלילה אחד לפני שנתיים בערך אמא שלי סיפרה לי הכל..היא גם סיפרה לי שיש לי אחות וכל כך רציתי לראות אותה כבר ומאז אבא התחיל לבוא יותר היה לי קשה אבל הבנתי את זה" אמר
"אוקיי אני אבישג וקנין בת 16 כמעט וחצי והייתי גרה בפתח תקווה ולפני שבוע בערך עברתי לנתניה,תמיד רציתי אח..היחסים עם אמא שלי אם אפשר לקרוא לה ככה בכלל אף פעם לא היו טובים ורק אתמול גיליתי שיש לי אח וכל כך שמחתי מזה" אמרתי וככה המשיכה השיחה
הוא סיפר הכל על העבר שלו ואני סיפרתי על העבר שלי,על הכל..אני בשוק מעצמי אבל הוא נתן לי תחושה כל כך טובה ונוחה שהרגשתי טוב לספר לו הכל,הוא היה מופתע מאוד אבל הבין
הוא הבטיח שמהיום הוא מגן עליי הכי טוב שיש ושהוא תמיד פה בשבילי וככה גם אני הבטחתי עשינו הסכם של 'אחים לנצח'- זה אומר מספרים אחד לשני הכל,מגנים אחד על השני מהכל,ואחד לצד השניה בהכל ולא נפרדים אף פעם
ועכשיו..עכשיו עברתי לספר לו על ההווה מה שקורה עכשיו פה בנתניה
"אז ככה בזמן הקצר שאני פה הכרתי אנשים מדהימים,סיפרתי לך על עידן,עידן עזר לי להשתלב פה ואנחנו סוג של חבורה
אלמוג,בן,עידן,דניאל,גל,רומי,ליאן,סתיו,מעיין,ואני
אלמוג בהתחלה יראה לך ה'ילד הרע' והכל אבל מבפנים הוא ילד מדהים.." אמרתי והוא קטע אותי
"והוא חבר שלך" רוי אמר
"כן..מאיפה..איך אתה יודע?" שאלתי לא מבינה
"כי אני יודע..למדתי להכיר אותך בשעה הזאת..יכול להיות שזה בגנים מבינים אחד תשניה בלי יותר מידי מילים" הוא אמר וצחקנו שנינו
"כן הוא החבר שלי..וכולם שמעו היום שיש לי אח והבטיחו לשלב אותך
אנחנו כולנו משפחה אחת גדולה ואתה מצטרף אלינו.." אמרתי והמשכתי לספר לו על אדיר ואלמוג ושבן ורומי אחים...והכל על מה שקורה פה בנתניה
"נכון אתה מעשן ושותה?" שאלתי יודעת תשובה כבר
"אממ,כן" הוא אמר
"זה בסדר גם הם,זה לא בסדר אבל אני מקבלת אותכם" אמרתי לו מחייכת אני לא אוהבת שהם מעשנים ושותים אבל אי אפשר לשנות אותם
"תודה.פשוט אין מה לעשות זה חלק ממני"
"עוד שאלה,נכון אתה לא בתול?" שאלתי
"נכון..פעם הייתי סטוציונר,סיפרתי לך על התקופה הזאת" הוא אמר
"עד שבאה נויה" אמרתי
"נכון" הוא אמר מחייך חיוך ענק,הוא אוהב אותה
"אתה אוהב אותה" קבעתי
"הכי בעולם" ענה
"אתה מכיר לי אותה"קבעתי שוב
"ברור אני מתכוון לנסוע הרבה לנס ציונה לחברים ואליה" הוא אמר והנהנתי
"יודע מה יש לי רעיון השעה עכשיו.. 15:30 פאק אני לא מאמינה שאנחנו מדברים כבר בערך שעתיים,בוא נסדר תדברים שלכם ונלך להיפגש עם כולם שתבוא מוכן מחר לבצפר" אמרתי
"אבישג אני לא חושב,זה עדיין קצת לא נעים" הוא אמר
"הכל בסדר אני יודעת שאתה לא מרגיש הכי נעים אבל ככה גם אני הרגשתי והכל יהיה בסדר" הרגעתי אותו
"טוב,תודה אבישג אני אוהב אותך אחותי"
"גם אני אוהבת אותך אותך אח שלי" אמרתי בחיוך והתחבקנו
"אני אוהבת לראות אותכם ככה" פתאום שמענו את קים אומרת
כשהיא ואבא עומדים ליד הדלת מחייכים ו מסתכלים עלינו
אני ורוי צחקנו והם התקדמנו אלינו והתיישבו לידנו
"תקשיבו אני ואבא החלטנו..החלטנו שאנחנו מתחתנים" קים אמרה מרגישה קצת לא בנוח ממני
"זה בסדר אנחנו שמחים בשבילכם גם לך מגיע להיות וקנין" אמרתי בחיוך והיא חייכה וחיבקה אותי
"אנחנו גם נעשה שיחה" היא לחשה לי באוזן והנהנתי בחיוך
אני ורוי קמנו לארגן את כל הדברים שלהם
סיימנו אחרי שעתיים ושלחתי הודעה בקבוצה אם הם רוצים לפגוש את רוי
כולם ישר הגיבו כן ברור בטח ואלמוג הציע את הבית שלו והסכמנו
"יאללה לך תתארגן" אמרתי לרוי והוא הנהנן
התארגנתי גם אני
"איזה חתיך אתה אחייי" אמרתי לו
"תודה תודה" אמר מחייך,רציני שיש לו טעם טוב בבגדים
"איזה יפים אתם וואי אתם דומים רק עכשיו שמתי לב יש לכם גם אותו חיוך" קים אמרה
וחייכנו "לאן אתם הולכים ככה כל כך רשמיים ויפים?" אבא שאל מחייך
"להכיר לרוי חברים חדשים" אמרתי מחייכת הבאתי נשיקה בלחי לאבא ולקים ויצאנו
'אל תחזרו מאוחר' שמעתי את קים צועקת לנו
"מה הולכים ברגל?" הוא שאל
"כן עצלן" עניתי
"לא למה בואי בואי" הוא אמר וליווה אותי לאופנוע שלו שהיה בחניה
"פששש אתה יותר מידי מזכיר לי אותם" אמרתי צוחקת
עלינו לאופנוע והחזקתי אותו חזק
הסברתי לו לאן לנסוע ואחרי 10 דקות הגענו לאלמוג אחרי שהוא נסע כמו משוגע
"הופה הופה למישהו פה יש שרירים" אמרתי צוחקת
"שנים של עבודה בחדר כושר.אפרופו חדר כושר יש פה באזור? אני לא מתכוון להפסיק" הוא אמר
"כן בטח תדבר עם הבנים הם יגידו לך תלך איתם" אמרתי מחייכת.והתקדמנו לדלת
דפקתי בדלת ואלמוג פתח לנו
"שלום לאישה היפה שלי" הוא אמר מחבק אותי ומדביק לי נשיקה
"אתה בטח רוי"הוא התנתק ממני ופנה לרוי
"ואתה בטח אלמוג" אמר רוי
"נכון גבר טוב להכיר אותך" אלמוג אמר וחיבק את רוי אני כל כך מאושרת שהוא היה נחמד אליו,כי אלמוג לא נחמד כל כך לאנשים חדשים
"זה בסדר שחניתי שם?" רוי שאל את אלמוג והצביע לאיפה שחנינו
"בטח בטח מה אחי יש לך אופנוע כבר אוהב אותך" אלמוג אמר צוחק ונכנסנו לתוך הבית להכיר לרוי את כולם..

מה שבא לי,מה שטוב לי Där berättelser lever. Upptäck nu