פרק ראשון- איך לעזאזל מסתדרים פה

13 2 0
                                    

אימאלההה ההתרגשותתתת פרק ראשוןןןןן
בתכלס השיחות בין הילדים בבית ספר שאנגלית אבל אני כותבת בעברית

~~~נ.מ. שילו~~~

"שילו, אני אתגעגע אלייך" אימי אמרה ביציאה מהבית, ריו במונית כבר עם כל המזוודות. הסתכלתי בעיניי אימי ואמרתי "גם אני אלייך מאמא (mama- הערת הכותבת)" ירדה לה דמעה שניגבתי אחרי שנייה עם ידי, אני אתגעגע אלייה ככ. וכמובן שריו חייב להרוס הכל "שיי ליי אנחנו נאחר לטיסה!!!" צעק לי מהמונית, חיבקתי את אימא שלי בפעם האחרונה ונפנפתי בידי לשלום כשביד השנייה מזוודה. נכנסתי למונית ואמרתי לנהג "נמל תעופה בן גוריון, טרמינל 3". אחרי שעתיים הגענו, הנסיעה הייתה שקטה וריו נרדם, לקח לי שלוש דקות להעיר אותו, עצלן, עברנו את כל הבידוק הבטחוני והגענו לדיוטי פרי, מקסים, חשבתי. ריו הלך לקחת ריבר הוא אמר שזאת "הפעם האחרונה לחודשים הקרובים" אז אני הלכתי לבד לאזור של הבתי קפה כי השעה הייתה 7 בבוקר. לקום היה נוראי וגם איחרתי אז לא הספקתי להכין קפה. הלכתי לריו עם הקפה ועם הטרולי (טרולי זה יעני מזוודה קטנה שאפשר לעלות איתה למטוס-הערת הכותבת) הקטן שמכיל בגדים להחלפה, איפור, מטען, אייפד ועוד כמה דברים, אני לא אפרט עליהם. עלינו על הטיסה וישבנו במקומות שלנו, אני לא מאמינה שאני באמת עושה את זה, חשבתי לעצמי, המטוס המריא ואני נרדמתי, ישנתי טוב עד שריו אמר לי "נו שיילי קומי (שיילי זה כינוי מאוד חמדמד בעיניי אזזז-הערת הכותבת) עוד שלוש דקות נוחתים והמנהל של הבית ספר אמור לבוא להראות לנו איפה הבית ספר והמעונות" איף מה הוא רוצה ממני. "חוץ מזה ישנת בסביבות ה14 שעות ישנת מספיק" אמר לי. ירדנו מהמטוס וריו התקשר למישהו, מה ששמעתי מהשיחה זה "היי" "יס" ממהמ"×3 ו"אוקיי ביי" לאחר מכן הוא הסתכל עליי ואמר "הוא בחוץ בואי" ואמרתי לו בחזרה "תגיד זה לא קצת מוזר שהוא אוסף אותנו?" וענה לי "להתחשב בכך שהרגע עברנו מדינה ממש לבד בלי ההורים שלנו מהכסף שלנו בלי שום מושג איפה הבית ספר שלנו איך קוראים לו או באיזה אזור הוא, זה לא כזה מוזר" אמרתי לו "תכלס" ויצאנו מהמקום. ריו אמר שהוא באותו לבן ושקוראים לו ויליאם, נשמע כמו פדופיל בשבילי (טוב אעעעע באמת עשיתי אותו קצת פדופיל אבל אל תדאגו הוא אחלה😚-הערת הכותבת). מצאנו את האוטו שלו אחרי מלא חיפושים ונכנסנו למכונית הוא הסתכל עלינו ואמר "שילו וריו, נכון?"
והנהנתי, הוא חייך אלינו והסתובב להגה "ברוכים הבאים לניו יורק!" "הוא חמדמד דווקא" אמרתי לריו "כןכן" ריו אחר וחזר לדבר עם ויליאם "תודה פרופסור ויליאם" איף למה צריך להוסיף את הקטע עם הפרופסור. הם דיברו בניהם אבל לא הקשבתי, הדבר היחיד ששמעתי זה שהוא אמר שלא נוסיף את הפרופסור הזה. הגענו והוא הראה לנו את החדר, "זה החדר שלכם, תרגישו בנוח" יאי, עשינו סיבוב בחדר והוא הסביר את המערכת של השבוע למגמת מחול ומגמת אומנות, אני מחול וריו אומנות, הוא הראה לנו דרך החלון את המבנים של מחול ואומנות, הם צמודים אחד לשני זה משהו טוב, נוכל להפגש בהפסקות. ויליאם יצא מהחדר ואמר לנו
"לילה טוב, אני מקווה שאתם תמצאו את עצמכם פה" גם אני, ויליאם, גם אני. אני וריו אמרנו לו לילה טוב בחזרה לפני שהוא סגר את הדלת. לאחר מכן אני וריו הלכנו למיטות לישון, זה היה יום ארוך ברמות.

פרק ראשון אעאעאעאעאעאא אני בשוקקקקק
תגידו מה אתן חושבות על זה

dancing in the dark Där berättelser lever. Upptäck nu