התותח יורה והמשחק מתחיל
הזירה עגולה ומסביבה יש מנהרות הרוסות ופתחים, הזירה מוקפת דוקרנים חדים כתער, ולמעלה יש מושבים מאבן כמו באמפיתיאטרון, יש מין מסך מגן שמונע מאיתנו לראות מה יש מעליו.
כולם מסתכלים וסורקים את הזירה.
ברון, הנער החזק והמאיים רץ לקרן וחוטף סכין ארוכה וחדה, ותרמיל עם אוכל ושקש.
אני תופסת את הראש ומזנקת אל עבר הערימה המצומצמת, אני חוטפת משם חץ וקשת, שני סכינים ארוכות וחדות ללחימה, ותרמיל מלא חומר נפץ ואוכל.
אני גם לוקחת עוד תרמיל וגליל הדוק מלא בסכינים, המומחיות של ג'סיקה.
כל המתמודדים זה אחרי זה חוטפים מצרכים ונשק מהערימה, שלבסוף נשאר בה רק בד קנבס.
אני מניחה שהבד לא יזיק לי אז אני חוטפת אותו לפני האחרים.
אנחנו יושבים במעגל סביב הערימה, אוכלים ומדברים.
אני וג'סיקה מנצלות את הזמן בלבדוק את תוכן התיקים שלנו.
בתיק של ג'סיקה יש חמש תפוחים, קופסה עם פירות יבשים ושתי בקבוקי מים.
תכולת התיק שלי דומה רק שאצלי יש גם קופסת גפרורים.
בתיק חומרי הנפץ יש חמש פצצות, ושקית עם קליעים מחוררים.
אני מורידה את אשפת החיצים מגבי ומשחילה על כל חוד קליע, למקרה חירום.
למרות הברית שכרתנו, עדיף לא ליהיות שאננות.
ג'סיקה הולכת לישון ואני שומרת בינתיים, אנחנו יושבות ממש מול פתח המנהרה המפוצצת, חבויות בצללים.
ברון מדליק מדורה, ושני מיועדים מצטופפים סביבה, כל השאר ישנים.
עיני מתחילות להעצם, ואני דוקרת את עצמי בעזרת סכין כל פעם, כדי לוודאות שאני ערה.
הסכין נשמטת מידי.
אני מתחילה להרדם עד שאני שומעת צווחה דקה ומקפיאה.
אני קופצת ושולפת את הקשת שלי ומכוונת לכיוון הקול.
בתוך המדורה שוכבים שני המיועדים, גופותיהם עולים באש.
אני עוד מספיקה לראות את ברון בורח משם.
בוגד.
אני מקימה מהר את ג'סיקה ואנחנו רצות לתוך המנהרה ומתמקמות בכוך בקיר.
"מה… מה קרה?" היא שואלת ועיניה הגדולות מפוחדות.
"ברון רצח שני מיועדים" אני אומרת בכעס.
"הוא בגד בנו" אני בועטת באבן שמשמיעה קול פיצוץ שהיא פוגעת בקיר הנגדי.
"למה חשבנו שבאמת נשרוד ברית כזו?" אני כועסת ממש.
כי זו היתה הזדמנות היחידה שלנו לצאת מפה בחיים.
אני חושבת לעצמי בשקט, ולא משתפת במחשבותי את ג'סיקה.
"טוב צריך לחשוב על אסטרטגיה, בטח ברון ילך לרצוח עוד מיועדים מתי שהם ישנים, אבל עוד מעט בוקר אז כנראה שלא…." אני מנסה לחשוב מה לעשות.
כל המיועדים פה חזקים, בקרב אחד על אחד בחיים לא ננצח אותם…
"מלכודת" אני פולטת.
"מה איז?" היא משיבה, ומתעסקת בנעליה.
"נצטרך לטמון למיועדים מלכודת. כשחושבים על זה זה גאוני"
"אבל אין לנו חומרים למלכד..." היא משיבה.
"למה את חושבת שלא?" אני אומרת, ועל פני מופיעה חיוך שטני.
"אני אוהבת את איך שהראש שלך עובד" היא אומרת בחיוך.
CZYTASZ
the first hunger games
Fanfictionאיזדורה היא ילדה למשפחה העשירה ביותר במחוז ארבע, יש לה חיים רגילים, עד שפורצת ההתקוממות ומוכרזים משחקי הרעב. והיא נבחרת לסבב הראשון. התחלה: 12.1.21 סיום: מתמשך אם אהבתם תצביעו✨ היה ב- #10- בדיוני #11- אימה #9- מדע בדיוני #6- בדיוני #11- מותחן ©כל הז...
