Revolve

Chapter 8: Again

48.

הבטתי במבחן שוב, בציון האדום. "אם תקשיבי יותר בשיעורים תוכלי להגיע להישגים גבוהים יותר."

אגרוף ישר לפנים, מהמורה לספרות. היא קיבלה את הצחוק האחרון שלה לאחר ההשפלה של הביקורת שכתבתי לה על הספר שלה. היא לא הגיבה על התעלול שלי, אפילו לא הזכירה את זה. כנראה שהיא הייתה נבוכה מדי מכדי להתעמת איתי.

אני לא מבינה איך אני, שקוראת הרבה, נכשלת במבחן בספרות. בדקתי את הכל והמורה לא זייפה את הציון. אני מניחה שהיא לא בדיוק התחשבה בי, אבל עדיין, זה הציון שלי. נמאס לי מהנכשלים- לא, למען האמת נמאס לי מבית ספר. פרט לשיעורי האומנות, הוא לא מקדם אותי בכלל.

ישבתי בשקט במקומי, עם גרון חנוק ודמעות שאיימו ליפול, וצפיתי בכולם מרעישים ומדברים על הציונים שלהם. זה רק גרם לי להרגיש עוד יותר גרוע. נשכתי את שפתי והשפלתי את ראשי עד שנשמע הצלצול.

מיהרתי לגשת למורה ראשונה כדי שלא אצטרך לחכות בתור. "מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את הציון." לא ממש שאלתי, פשוט דיברתי בקרירות.

"את יכולה להצליח יותר בבחינה הבאה ולהשתתף יותר בשיעורים." היא ענתה. לא הייתי מסופקת, אבל לא היה דבר אחר שהיא הייתה יכולה לומר. אי אפשר לשנות נכשל... או כישלון.

"אוקיי. תודה." ואז הסתלקתי משם.

הלכתי במהירות אל המחששה בזמן שאגרופי קימט את המבחן. כל כך כעסתי על עצמי, שאפילו לא היה לי מקום לחרדה מלהיכנס לבד למחששה, ויותר מזה, לבקש ממישהו סיגריה.

"היי, יש מצב לסיגריה? מצב חירום..." מלמלתי לעבר נערה מכיתה נמוכה יותר. בחרתי בה כי היא פחות איימה עלי כמו הנערים מהשכבה שלי ומהשכבה מתחתיי. היא הרי צעירה יותר, ואני בוגרת יותר. היא בטח תרצה לעזור, לא?

"מצטערת, אין לי." שמעתי על קולה את השקר. הנהנתי והלכתי משם, מסובבת את ראשי אחורה ורואה אותה צוחקת עם החברים שלה בעוד שכולם מדליקים סיגריות. אני כל כך פאקינג פתטית. בגלל המוח המקסים שלי המעשה הקטן הזה של הנערה הצעירה הזאת השפיע עליי יותר משהוא היה צריך.

דחייה טלטלה את עולמי, ומצאתי את עצמי הולכת במהירות מהחצר אל הבניין, כדי שלא אראה כאילו אני בודדה ואין לי לאן ללכת. נטלי לא הגיעה היום, ופיטר הוא פיטר. לבד. לבד. לבד. אני שונאת את זה שדברים קטנים כל כך יכולים לחרפן אותי. הנערה הזאת לא מכירה אותי, היא לא עשתה את זה בכוונה לפגוע בי - היא פשוט לא רוצה לחלוק.

אך המחשבות שעברו בראשי הציגו לי את הסיטואציה שונה לחלוטין; היא ראתה שביעיסטית עלובה ובודדה בלי שום קסם אישי, ולכן סירבה לתת סיגריה. הצחוק שלה עם החברים שלה בטח היה על אותה שביעיסטית ג'ינג'ית, שהסתלקה בבושה ועכשיו הלכה במהירות במסדרונות בעוד שדמעות יורדות במורד לחייה.