המורה זאוס אל יווני

פרק 18

"נקודת מבט של זאוס"

מה קרה פה עכשיו מה קורה לי הילדה הזאת שיגעה אותי פשוטו כמשמעו אני מתנהג כמו ילד בן 17 כשאני לידה אני לא חושב פאקקק אם זה יצא החוצה זה יהיה הסוף שלי שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל ועל המצג הזה רשום "ראיין" (ראיין הוא החבר הכי טוב שלי אנחנו מכירים כבר 5 שנים הוא קורא אותי כמו ספר פתוח וזה מה שמעצבן אותי אני לא אוהב שנכנסים לי לחיים גם אם זה חבר שלי שהוא כמו בן משפחה בשבילי כשאני ירצה לספר משהו אני יספר )

(השיחה)
זאוס:"הלוו" ראיין:"שלום גם לך בנאדם זר לא יזיק מידי פעם לשמוע את הקול שלך אתה יודע לפתח שיחות חולין מה איתך אני בסדר תודה זאוס ומה איתך איך בעבודה החדשה הכל טוב..." וואוו שכחתי כמה הוא אוהב לשמוע את הקול של עצמו קטעתי אותו באמצע זאוס:" שלום ראיין מה קורה? הכל בסדר יופי טופי מה חדש?כלום? יופי אני בסדר מתעקלם אם זה הכל אני חייב לחזור לעבודה" אני חייב לסיים את השיחה שלא יבין משהו לגבי אנג'ל אני לא רוצה שהוא ישגע לי את המוח יותר ממה שאנג'ל שיגעה ראיין:" אוקיי הבנתי אתה לא רוצה לדבר אני לא יעלב הכל סבבה רציתי קצת לשמוע ממך מה העניינים והכל מה עם אשתך מה עם אחיינים קטנים אולי שאתה מתכנן להביא לי אבל הבנתי את הרמז אני יעזוב אותך" הוא מכיר אותי כל כך טוב הוא אוהב לשחק לי במוח כדי להוציא ממני דברים זאוס:"זה לא מה שהתכוונתי ואתה יודע את זה אם אתה רוצה נקבע להיפגש על קפה ונתעדכן כרגע אני בעבודה ולא יכול אני נכנס עוד מעט לשיעור" יש לי עוד 10 דקות בערך להיכנס לכיתה אבל בכל זאת לא רוצה לזרום איתו לשיחה לא כרגע לא כשאני מעורפל ממקודם ראיין:" אוקיי אני בעיר נוכל להיפגש מחר בשעה 17 זה מתאים?" שיט חשבתי שהוא אולי יהיה עוד שבוע פה או משהו חשבתי שהוא עדיין ב"עבודה" שלו כמו שהוא אוהב לקרוא לה הוא חבר במאפייה הרוסית  אם הוא ישחרר קצת את העניבה ויפתח את הצווארון תוכלו לראות את הכוכב שנמצא לו על הבקע בצוואר זאוס:" אוקיי בוא ניפגש" לשמור על קור רוח אין לי מה להסתיר ראיין:" חרשו מיי קרסביץ פקה"

(סוף שיחה)

חשבתי שהוא לא ישחרר ממני יופי עכשיו אני רק צריך לגבש תוכנית איך להתחמק מהנושא בית הספר שהוא לא יתפוס אותי בשקר יוציא ממני את האמת פאקקקקק למה הכנסתי את עצמי נשענתי לאחור בכיסא והסתכלתי על התיקרה אני חייב פשוט ליצור נתק ממנה אני לא יכול יותר אם הייתי רווק הייתי חושב אוליי לזיין אותה ולהוציא אותה מהמערכת כבר מההתחלה אבל בגלל שאני מונע מעצמי להתקרב אלי אני עושה ההפך אני מקרב את עצמי עוד יותר אני נמשך אליה עוד יותר פיזית ונפשית אני לא יכול ככה מאז שנכנסתי לבית הספר הזה לא עשיתי סקס עם אישתי אולי זה בגלל שאני מתוסכל פשוט לא מרגיש לי נכון לא יודע למה אישתי מאוד מושכת ומאוד מינית אל תבינו לא נכון כל אחד היה מוכן להתחלף איתי במקום אני ינסה להוציא את החרמנות שלי היום עם אשתי אולי זה יוציא אותי מהבועה שנקראת אנג'ל ישבתי ככה עוד 5 דקות חושב על כל מה שעולה לי למחשבות והתארגנתי סידרתי את עצמי ויתרתי מהמשרד

אני מארגן חומר לכיתה פותח את הספר בדף שרציתי "פאי" זה היה שיעור מתמטיקה חיכיתי שכל התלמידים היכנסו התיישבתי על קצה השולחן בידיים שלובות וחיכיתי תלמידים התחילו להיכנס הרוב התיישבו נתתי עוד כמה דקות שכל הכיתה תיהיה מלאה והיא אכן הייתה רק לא ראיתי את אנג'ל איפה היא העושה צרות הזאת ליה התיישבה בכיסא מולי והתקדמתי אליה ושאלתי בקול זאוס:" איחורים לא התקבלו בכיתה הזאת איפה אנג'ל ?" ליה:" היא כבר באה מישהו עיכב אותה במסדרון שיחה חשובה מאוד 5 דקות היא תיהיה פה " מישהו עיכב אותה מי זה ומה כל כך חשוב שיגרום לה לאחר לשיעור בסדר אני לא יתעכב על זה התחלתי להסביר לתלמידים על התרגיל כשפתאום דלת הכיתה נפתחה ואנג'ל הייתה בדלת היא הסמיקה חזק ולא בגלל שאיחרה ראיתי שעינייה היו נפוחות מבכי מה קרה שם מי זה היה ? אנג'ל ":מצטערת על האיחור" הייתי חייב להיות פורמלי ניתוק ניתוק זאוס תיזכור אמרתי לעצמי זאוס:" שלא יחזור על עצמו שבי בכיסא שלך " והסתכלתי על הלוח במחשבות........... המשך יבוא