"פרק 11"

380 4 6
                                    

(נקודת מבט של אנג"ל)

אוו אני כל כך שונאת את הבנאדם הזה כרגע זאוס אתה לא יודע למה נכנסת כרגע אתה רוצה תלמידה מתוקה וצייתנית אוו אני יתן לך אחת אחת שנראת ככה מבחוץ כי אין לך מושג אין אני מבפנים רק חכה ותראה הלכתי לליה והתיישבתי והיא ישר הבחינה במשהו לא בסדר ואמרה " מה קרה? הכל בסדר?" הסתכלתי לכיוון המלתחות וראיתי את זאוס נשען על הקיר של המבנה והסתכל עליי סובבתי את הראש והפנתי את המבט שוב לליה ועניתי " כן הכל בסדר סך הכל עוד שחצן שחושב שהוא יודע עליי הכל ואני ילדה מתוקה שצריכה הגנה וצריכה להתרחק מצרות" ליה צוחקת בקול רם " את צריכה הגנה? ממי? את בעצמך הצרות שתינו יודעות שמבחוץ את נראת מתוקה כמו סוכריה אבל מבפנים את חתולה קטנה פראית ושטנית" ואמרתי " אוו אל תדאגי אני הולכת להכיר לו את הצד השטני ולא את הצד של החתלתולה שמשחקת בצמר ומתחככת לו ברגליים ומגרגרת לא ממש לא הוא יכיר את הצד הנקמני ששולף ציפורניים כשדוחפים את האף למקום הלא נכון" ליה אמרה "אחותי את רעה מסכן הבחור"צחקתי ואמרתי לה "וככה את אוהבת אותי בדיוק " ליה צחקה ואמרה "בדיוק ככה לא הייתי משנה שום דבר " הפניתי את המבט שוב לכיוון המלתחות וזאוס כבר לא היה שם אז הסתכלתי מסביב לראות אם אני יוכל לראות אותו ובדיוק ככה ראיתי אותו על הבר שוב פעם הוא תפס אותי מסתכלת וקרץ לי אני גלגלתי את העיניים והמשכתי להשתזף עם ליב עד שהגיע הזמן לחזור לבית זאוס קרה לכולם והתחיל לקרוא בשמות " אוקיי תלמידים כל מי שאני קורה לו בשמו להרים את היד" הוא עבר על כל הכיתה והשאיר אותי אחרונה למרות שהייתי לו מול העיניים והוא ראה אותי הוא היה חייב לקרוא לי בשם ולהרתיח לי את הדם עם החיוך הכובש שלו "אנג'ל? מישהו ראה אותה" הוא התבדח למרות שראה אותי הוא הרגיש צוקך לצחוק עליי כולם צחקו חוץ ממני אני הסתכלתי עליו בבוז הוא הבין שאני לא במצב לבדיחות ואמר לכולם לעלות על האוטובוס למרבה המזל אני הייתי הראשונה לרדת מהאוטבוס כי הביתה שלי היה קרוב לחוף אמרתי שלום לליב וירדתי מהר בלי אפילו לתת מבט קטן לזאוס (איי איי רק תחכה ותראה זאוס נראה מי יצחק אחרון אני מקווה שאתה מוכן למשחק כי במשחק חתול ועכבר אני אף פעם לא מפסידה )

המורה זאוס אל יווניWhere stories live. Discover now