פרק 7

244 16 15
                                    

נ.מ סאם:

היום עבר זוועתי, החברים שלי צחקו עליי וקראו לי נסיכה ובייביגירל, והכל בגלל כריס המזדיין הזה! הוא כל כך פאקינג דפוק! נמאס לי ממנו!!

חזרתי הבייתה, אני אפילו לא יכול לעשן עכשיו כדי להרגיע את עצמי. כל כך חרא.

זרקתי את התיק בחדרי, והלכי מהר לאמי.

"אמא!!" צעקתי עליה. " וואו וואו, תרגיע סאם" היא אמרה לי במבט מזהיר.

"נמאס לי מכריס, אוקיי?!" המשכתי לצעוק.

"מה קרה הפעם?!" היא צעקה אליי בחזרה.

"מה קרה הפעם?!!" חזרתי על שאלתה, אני לא מאמין שהיא שאלה את זה בכלל!

"הוא מטריד אותי! הוא משפיל אותי מול כל בית הספר! הוא מדבר אליי כאילו הוא הרבה יותר ממני, אבל כל מה שהוא זה רק סוטה, פדופיל הומו, ודפוק! פאקינג דפוק!!!" צרחתי את גרוני החוצה, דמעות בעיניי, וכולי רועד מעצבים.

" תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אתה לא תקלל בבית הזה, זה מובן לך?! וחוץ מזה אתה לא תצעק עליי! אני אמא שלך, לא חברה שלך! ואם זה לא טוב לך, אתה מוזמן ללכת מפה!! אני בטוחה שהגזמת בכל מה שאמרת, כריס נראה אחלה בן אדם, ואין לי איך להחליף לך אותו עכשיו למישהו אחר, הבנת?!!" היא צרחה עליי, בחיים שלי לא שמעתי אותה צורחת ככה.

"אז אני אלך" אמרתי בהחלטיות.

"אתה מוזמן ללכת, נראה כמה זמן ייקח לך לחזור" היא ענתה.

"טוב" אמרתי והלכתי לחדרי, לוקח את התיק ואורז בו את הדברים החשובים שלי.

" ביי אמא, תמסרי לאבא שהלכתי" אמרתי, ובלי לחכות לתשובה, יצאתי מהבית.

מקסימום אני אלך לגור אצל ג'ואי או רוי או ג'וני, הם בטוח יסכימו שאני אגור איתם.

הלכתי לעבר הבית של ג'וני.

כשהגעתי, דפקתי על הדלת וחיכיתי לתשובה. אחרי כמה רגעים הוא פתח את הדלת.

"אה, אחי?" הוא שאל בעייפות.

"אממ... שומע?.... ברחתי מהבית.... אמ.... יש מצב ש-" התחלתי לומר, אך נקטעתי על ידו. "לא, אחי. אין מצב" הוא אמר.

"ל-למה?" שאלתי

"תקשיב... זה.. לא... פשוט לא" הוא נאנח.

באתי להגיד עוד משהו, אך הוא סימן לי לשתוק בידו. אאוץ'.

"ביי אחי, מקווה שתסתדר" הוא אמר ביובש וסגר את הדלת. עוד יותר אאוץ'.

טוב.... אני לא עומד לתת לו להשפיע עליי, יש גם את רוי ואת ג'ואי, נכון?

_____________________

הסתובבתי ברחוב, כבר התחיל להחשיך, והתגובות של ג'ואי ושל רוי היו דומות לשל ג'וני. עיניי דמעו, מה הייתי יכול לעשות?

אני לא מבין מה יש להם, אני הייתי מארח אותם אם להם היה קורה דבר כזה. אוף!

הדמעות התחילו לזלוג על פניי, וכבר לא היה לי מה לעשות. אני לא יכול פשוט ללכת ולהגיד לאמא שלי שאני מצטער, זה יהיה פתטי.

עכשיו כבר ממש בכיתי, יבבות יצאו מפי, ודמעות חסמו את שדה ראייתי.

מה אני עומד לעשות?! פשוט לישון ברחוב??

המשכתי להסתובב, אני לא יודע למה, אולי מישהו יראה ילד בוכה ברחוב ופשוט יאמץ אותי, אני כבר לא יודע.

הלכתי ובכיתי, בטח נראיתי כמו ילד שברירי ומסכן. איכ.

--------------------------------

היה כבר לילה. מאוחר בלילה.

אני לא יודע בדיוק מה השעה, כי אין לי סוללה בטלפון, ואין לי גם איך להטעין אותו, אבל מאוחר.

אני ברחוב של בתי יוקרה, אני לא זוכר איך הגעתי לכאן, פשוט הסתובבי בכל מיני מקומות, ויש כאן ספסל ממש נחמד, אז אם אני אצטרך לישון, זה יהיה נוח יותר כאן, מאשר בספסלים מלוכלכים אחרים בשכונה שלי.

אני יושב על הספסל, בוהה בשמיים. 

אולי האל יחליט פתאום להציל אותי?

-----------------------------------------------------------

עוד פרק! יאייי✨🤍

 אם נהנתם אל תשכחו לעשות כוכבבבב ⭐💫 

~הילד הרע של השומר~Where stories live. Discover now