פרק 18

3.3K 109 14
                                    

מיילי

אני פגועה , ומאוכזבת

הוא פגע באמוני , הוא מתנהג אליי כמו חפץ שהוא יכול לשלוט עליו ולשחק בו
אני חייבת לברוח ממנו
אני לא יכולה להישאר עם בן אדם כזה
הוא רוצח , הוא אכזרי והוא שתלטן ורכושני ברמה לא הגיונית
לא משנה כמה אני אוהבת אותו

אני מרימה את המכנס הקרוע בחזרה לגופי
התחתונים כבר זרוקים בצד החדר
אותם אני לא יוכל להחזיר
אני סורקת את החדר ומוצאת סוודר גדול בצבע שחור עם כובע נח על הכיסא
אני לובשת אותו במהירות
ומרימה את הכובע
תוחבת את שיערי בתוך שלא יגלה לעין
ונושמת עמוק
אני פותחת את הדלת
להפתעתי אין שומרים בכניסה
אני מרכינה את ראשי וממשיכה ללכת במסדרון
אני עוברת אנשים ולמזלי הם לא מבחינים בי
כשאני מצליחה לצאת מהבניין אני מורידה מעליי את השרשרת למרות החשש ומניחה אותה על על הידית של הדלת בכניסה הראשית

אני מתחילה לרוץ ברחוב
מנסה כמה שיותר להתרחק מהאזור
אני יודעת שבעוד כמה רגעים לוק בטח יחזור לחפש אותי ויגלה שנעלמתי

אני ממשיכה לרוץ ומחפשת בפרנויה ברחוב טלפון ציבורי
אני סורקת את הרחוב ורואה טלפון ציבורי קטן עומד ליד מאפיה
בינגו
אני רצה לשם ואז נזכרת שאין לי כסף
פאק
אני ממשיכה לסרוק את הרחוב ורואה זקנה נחמדה הולכת ברחוב
אני רצה אליה
" היי "
אני מתנשפת
היא מסתכלת עליי באי הבנה

" שלום גבירתי , יש מצב שתוכלי לתת לי לעשות שיחה ?"
אני שואלת בחיוך
" בוודאי "
היא מחייכת אלי בחזרה ומוציאה מתיקה טלפון
אני לוקחת את הטלפון מידיה
ומחייגת לתום
בבקשה שיענה , בבקשה שיענה
לאחר שלושה צילצולים אני שומעת את קולו
" הלו "
אני נאנחת בהקלה
" תום "
" מיה ?!" הוא אומר בהפתעה
אני מזיזה את רגלי מצד לצד
" תום אין לי הרבה זמן
אני חייבת שתבוא לקחת אותי עכשיו
אני ישלח לך מיקום "
אני אומרת במהירות ובלחץ
" אוקי אני עכשיו יוצא , ויש לך הרבה הסברים לתת לי "
אני שומעת אותו יוצא מהבית ואת הדלת ניטרקת
" מבטיחה לספר הכל "
אני אומרת ומנתקת
אני שולחת לתום מהר את המיקום
אני חוזרת להסתכל על הזקנה החביבה
" תודה רבה לך "
אני מחזירה לה את הטלפון
" בשמחה , ילדתי "
היא מחייכת אלי בחמימות
אני מחייכת אליה בחזרה
והיא הולכת

אני מתיישבת על המדרכה ומחכה
לאחר עשר דקות של חרדה
שבהם אני סורקת את הרחוב
לכל סימן חשוד של לוקאס או אנשיו
אני רואה את הטיוטה המוכרה מתקרבת
אני קמה במהירות ותופחת על מכנסיי
להוריד את האבק מהמדרכה
הטיוטה עוצרת ותום יורד ממנה
הוא ישר רץ אליי ותופס אותי בחיבוק חם וחזק
אני מרגישה את הדמעות מתחילות לצאת
" בואי "
הוא אומר בקול רך ומכניס אותי לרכב
הוא סוגר את הדלת
עוקף את הרכב ונכנס גם
הוא מתניע ואנחנו מתחילים לנסוע
כל הנסיעה הינו בדממה
תום הבין שאני צריכה רגע

אנחנו מגיעים הביתה ואני נושמת בהקלה
הכל נראה אותו דבר
הגמד השבור בכניסה והשטיח המלוכלך
זה  הבית שלי

אנחנו יוצאים מהרכב וניכנסים הביתה
אני מסתובבת אל תום המודאג
" אני נכנסת להתקלח ואחרי זה אני יספר לך הכל "
אני אומרת והוא מהנהן
אני עולה לחדרי לוקחת מגבת ונכנסת למקלחת
אני פותחת את המים ונותנת להם לשטוף את כל היום הזה ממני
את כל הכאב
את כל ההשפלה
ואת כל הפחד
אחרי מקלחת ארוכה אני יוצאת ומתנגבת
אני כורכת את המגבת סביבי ויוצאת לחדר
אני פותחת את הארון המבולגן ושולפת
פיג'מה וורודה
אני מתלבשת מהר ויוצאת מהחדר
אני יורדת במדרגות ורואה את תום יושב בסלון ורואה טלוויזיה
ישר שהוא רואה אותי הוא מכבה ומסמן לי לבוא אליו
אני מתקרבת אליו ומתיישבת לידו הוא ישר עוטף אותי בחיבוקו ואנחנו יושבים ככה כמה דקות

בסופו של דבר אני מתרוממת ומביטה בו
בחשש
הוא מהנהן אליי ומרגיע אותי במבטו
מסמן לי להתחיל לדבר
ואני מדברת
שופכת בפניו את כל מה שעברתי בשבוע האחרון
השמטתי רק את החלק שבו הוא הכה אותי
" אז את רוצה לומר לי שאת יצאת עם פאקינג לוקאס מורתז הקאפו של שיקגו
ואחרי זה הוא נעל אותך בבית שלו ?!"
תום אומר ונראה בשוק
אני מהנהת , אנחנו מסתכלים אחד על השני כמה שניות ואז מתפקעים מצחוק
" איזה בן אדם מטורלל "
הוא אומר
" נכון " אני מנגבת דמעת צחוק
" ממש נעל אותך ?"
אני מהנהנת ואנחנו מתפקעים מצחוק מחדש
אנחנו מתנשמים ונשענים על הספה באנחה
לפתע אנחנו שומעים דפיקה על הדלת
נישמתי נעצרת
זה לוקאס ?
איזה סתומה אני
ברור שהוא יבין שאני פה בשניות
אנחנו מסתכלים אחד על השני בלחץ
" אני לא יתן לו לקחת אותך מפה אל תדאגי "
תום מנסה להרגיע אותי
אבל אני יודעת שלתום אין שום סיכוי מול לוקאס
אני מהנהנת אליו
הדפיקות ממשיכות
אנחנו קמים מהספה והולכים לעבר הדלת
טוב , מיילי , תירגעי
הוא לא יעשה לך כלום
אני פותחת את הדלת באיטיות
ולפני עומדים האנשים שהרסו לי את החיים
ההורים שלי .

בנות תגיבו אם אתם רוצות שאני ימשיך
אוהבתת❤

tough  love Where stories live. Discover now