אחרי שכולם התעוררו וראינו טלוויזיה והזוגות התמזמזו. ראינו כבר את היבשה.
היינו בלימונה בחזרה הביתה. נהג הוריד לי המזוודה מהאוטו ואני נכנסתי הביתה. חיבקתי את כולם. מונה העלתה את המזוודה לחדר.
עליתי והייתי במחשב שלי להתעכן.
דניאל נכנס לי לחלון
"מה אתה רוצה?"
"כלום משעמם לי" נאנחתי וחזרתי למחשב והוא נשכב על המיטה
"אז איך היה שם ביאכטה שמעתי שאת ומייק עשיתם כיף" הוא צחק
"הוא עשה כיף אני נאנסתי" אמרתי
"למה אתה כזאת קשה לא שלקחנו לך את הבתולים א- אוי בעצם אנחנו כן" הוא קטע את עצמו וצחק
"מאוד מצחיק" אמרתי בציניות הוא התיישב
"את יודעת שאני אוהב אותך" הוא אמר
"תהנה" לא התחייסתי והמשכתי להיות במחשב
"זה כל מה שיש לך להגיד 'תהנה'" הוא נעלב הסתכלתי אליו עם הראש מושפל
"אתה באמת התכוונת לזה?" שאלתי מודאגת התקרבתי אליו עם הכיסא הוא הנהן בקטנה חיבקתי והוא חיבק אותי בחזרה אחרי כמה שניות .
התנתקנו וראיתי שזולגת לו דמעה. מחיתי אותה
"אני מצטערת"
הנהן וקם
"לא אל תלך בבקשה" ביקשתי והוא התיישב בחזרה
"אל תבכה" אמרתי והוא הסמיק טיפה
"אני עם הארי ואני אוהבת אותו" אמרתי והוא הנהן
"אז מי אתה רוצה שאני ישדך לך?" הוא צחק
"את....." הוא חשב "בטאני"
"אוקי מחר בבית ספר היא תהיה כבר" אמרתי וצחקנו
"טוב מה אם הארי באמת"
"לא יודעת הוא נקשר עליהם בסקייפ"אמרתי
"סבבה" התקשרתי ואחרי 2 צלצולים זאין ענה
"היי זאייני"
"היי רייץ מה קורה?"
"סבבה איתך?"
"בסדר פרי פה" ופרי הופיעה
"היי פרי"
"היי רייץ מי זה?" הסתכלתי מאחורי ודניאל היה שם
"זה דניאל חבר טוב" אמרתי
"את רק שאת לא בוגדת בהארי" זאין צחק וגם פרי וגם צחקנו
"איפה כולם?"
"ליאם ונייל הלכו לאכול אבל הארי לואי ואלינור פה"