רומי
הגענו לפרק הקודם ל16 הצבעות שזה משמח אותי כלכך. למרות שהמטרה שלי הייתה ל10 הצבעות זה משמח לדעת שרציתן עוד פרק.
אשמח לתגובות🤍
״מאט!״ נהמה רצינית של כריס נשמע מבעד הדלת.
אני פוערת את עיניה מבינה שאחי הגדול שמע את הקולות שהוצאתי מפי.
מאט מתרומם במהירות מהמיטה ומתקדם באיטיות לדלת. אני ממהרת להרים מהרצפה את החולצה וללבוש אותה.
כולל את המכנסיים.
״מאט לא.״ אני חורשת.
כריס מסוגל להרוג כאן את מאט. מול עיניי.
״אל תפתח לו.״ אני לוחשת ואני לוקחת אותו חזרה אלי.
״מאט.״ אנחנו מתרחקים מהדלת שוב. הוא לא התנגד בכלל על זה שלקחתי אותו משם.
״אל תפתח לו.״ אני כמעט מבקשת, קולי נחנק בסוף.
״למה?״ הוא שואל בהרמת גבה, מאיימת.
״פאקינג בן של זונה אתה מאט! תפתחו את הדלת עכשיו!״ כריס צועק ומנסה לפתוח את הדלת.
הידית הדלת עולה ויורדת מבלי הפסקה. הרצון של כריס לפתוח את הדלת רק מתגבר. ״כריסטופר אני נשבע לך שאני אפוצץ לך את הפנים שלך!״
מאט מרים את קולו ומתקדם במהירות אל הדלת.
אני פוערת את פי וממהרת לתפוס את ידו בחזרה אלי. הוא מתנגד.
לוקח בחזרה את זרועו ונוזף בי מבט.
״מאט לא.״ אני מנידה את ראשי נושכבת בשפה התחתונה.
״חתיכת בן של זונה.! כריס צועק בכעס ובועט בדלת.
אני קופצת בבהלה ולוקחת צעד גדול אחרונית.
פתאום הכל חוזר אלי בבום. עוד בעיטה לדלת מכריס.
בום. בום.בום.
לוקחת עוד צעד וצעד. ״תפסיק בבקשה כריס!״ אני נכנעת לזה.
״תפתחו תפאקינג תדלת!״ השאגה של כריס נכנעה גם אלי. ״תפתח לו..״ אני לוחשת כלכך בשקט.
״אתה מזיין את אחותי. רק מהמחשבה הזאת הרצון שלי גובר עלי לענות אותך במשך שעות!״
הוא צורח בכעס. בחיים שלי לא ראיתי את אחי הגדול ככה כועס.
הוא ואבא היו תמיד מסתירים את הרגשות שהלם.
לא את רובם אבל הרוב את הכעס והתסכול.
״די! כריס תפסיק בבקשה!״ אני מיללת בבכי קשה.
הוא גורם לי לחזור למקום הזה, מזכיר לי את הצעקות והאיומים שקיבלתי מהמקסיקים האלו.
״אז תפתחי את הדלת! אלוהים אדירים רק מלחשוב שהוא מזיין אותך רומי!״
״תפתח את הדלת.״ אני לוחשת בבכי, הכל פתאום תוקף אותי בבום.
לכריס לא אכפת שאני אראה את המוות שהוא מתכנן למאט.
״קדימה!״ הוא שוב בועט בדלת וממשיך לנסות לפתוח עם המנעול.
מאט ממשיך להביט בדלת למספר שניות, ואז מסיט את מבטו במהירות אל השידת איפור שלי.
אני עוברת עם עיניי גם לשידת האיפור,
״החבאתי שם אקדח רומי.״ הוא ממלמל לעצמו ומתקרב במהירות אל השידה. ניסיתי להבין מה הוא אמר, לפחות לקרוא את שפתיו.
״מה אתה עושה?״ אני שואלת בזמן שאני מתקרבת אליו ומוחקת את הדמעות מלחיי.
הוא פותח את המגירות הראשונות, ״רומי לעזאזל איפה זה?״
״מה קרה?״ שאני שואלת בדאגה, ״האקדח רומי איפה הוא?״ הוא יורק וממשיך לפתוח את המגירות שמתחת, ״על איזה אקדח את מדבר?״ אני מנסה לשלוט בו ולקחת אותו אלי.
״החבאתי כאן אקדח רומי!״ הוא מרים את קולו בתסכול. ״לא לא החבאת כאן שום דבר.״ אני מחזירה באותו הטעון והגרון שלי שוב כואב, מרוב הדמעות שאני עוצרת לעצמי. ״חתיכת זין! שום אקדח לא יעזור לך כאן מולי.״ ״פאק רומי ראית כאן אקדח?״
מאט מתקרב לעברי ומניח את כפות ידיו על לחיי.
מסיר את הדמעות ששוב זלגו מעיניי, אני מנידה את ראשי לשלילה. ובאכזבה. הלוואי שהיה כאן אקדח.
אני יודעת שזה הנשק היחידי שאתה יכול להתמודד מול כריס. אחי הגדול וחסר רגשות כלפיי אחותו.
״אני לא יודעת על מה אתה מדבר. אין כאן שום אקדח. הייתי כבר מוצאת אותו.״
״פאקינג תשלם על זה חתיכת שמוק מזויין. אני מקווה שעוד תתפלל למוות שלך.״
כריס אומר בזעם וישר נשמע יריה, מאט ממהר לעטוף את גופי הזרועותיו הגדול ואנחנו נצמדים לקיר.
״לא!״ אני צועקת בבהלה, המחשבה הזאת רצה במוחי. לראות את מאט נלחם על חיו מול כריס. ״פאקינג פאק.״ מסנן מאט בלחש. ״רומי תשארי כאן. תשארי צמודה לקיר. אני מבטיח לך שלא תפגעי.״
הוא אומר בקול שקט ומניח את שתפיו על מצחי.
ממהר לעזוב אותי לפני שיקרה משהו נוסף.
שניהם כועסים, זה הולך להיות רע מאוד.
הוא נעמד ליד המשקוף של הדלת. אוחז באקדחו ואצבעותיו הלבינו מרוב ההידוק שלו באקדח.
״אל תהרוג אותו כריס..״ אני מנידה את ראשי בחרטה ושוב זה קורה.
הוא מעלים את כל אנשים שאני צריכה בחיי. הורג אותם על זה שאני לא אפגע מהם, הלוואי שכריס היה מודע למעשיו בקשר לאחותו.
מאט מתרחק מגופי.
אבא ואביו של מאט נכנסים לחדרי עם אקדחים שלופים.
מה עשינו? מה עשית מאט?
״מה קרה כאן?״ אבא שואל במהירות ומתקרב אלי בדאגה.
״שתדע לך שהבן שלך מזיין את אחותי.״ כריס פונה אל אבא של מאט.
אבי נעצר. שני המבטים של אבות מופנים אל מאט.
״אתה מה?״ הקול של אבא נשמע חלש.
״העיקר טיילר מזיין את אליסון על ימין ומשאל. ונחש מה אליסון יותר קטנה מטיילר, ולמישהו אכפת? לא.״
״ככה חשבתי.״
מאט אומר בזלזול לאבי, אני פוערת את עיניי מהמחשבה המזעזעת הזאת. ״ואגיד לך עוד משהו אבא, מעולם אבל מעולם אל תעדיף את טיילר עלי. או את העסק המזוין שלך.ככה אבא לא אמור להתייחס לבן שלו. ובמיוחד על הבכור שלו.״
״תן לה לצאת מפה כריסטופר.״ הוא מסיים לדבר ומפנה את מבטו אל כריס. שבדיוק מכוון עליו את האקדח.
״תפסיק לדבר שטויות ילד.״
״שטיות אבא?״ אני אומרת בצרידות לאבא, הוא מסובב גופו אלי.
מניד את ראשו באכזבה. ״את תשתקי. זה הופך אותך לזונה רומי. שוכבת איתו? בגלל מה בדיוק,על זה שהוא לא הולך כבר למועדונים ומזיין זונות אחרות? מצא אותך אני יכול להבין.״
אבא מרים את קולו, ״פאקינג שתוק! זה לא נכון!״
מאט מחזיר לו באותו המטבע ופרצופים משתנה לאיום.
אבא מניד את ראשו באכזבה, ״תמיד ידעתי אבא תמיד ידעתי..״ מסנן בכעס, עיניו נחות על גופי, ״אתם שוכבים.״ מגחך בניצחון כריס, ״לא אנחנו לא..״ אני לוחשת ושוב הדמעות מאיימות לזלוג.
״מה את בכלל מבינה?״ כריס שואל ומתקרב, עדיין לא הוריד את אקדחו ממאט.
״אני אהרוג אותו..״ מסנן בשקט כריס, אני מנידה בראשי לשלילה. ״אתה לא תהרוג אותו.״
אני קובעת. ״כן?״ מגחך אבא, ״אתה נגעת בבת שלי.״
אבא מתקרב לכיוון מאט,
״לא לא באבא!״ אני מרימה את קול, אני נשברת בסוף המפשט.
״רומי צאי מהחדר.״ מבקש כריס ומושיט לעברי את כף ידו.
״תוריד את האקדח.״ אני מכופפת את ברכיי מתסכול.
״קדימה רומי.״ אבא מזרז אותי, אני מהנהנת לשלילה.
״אני יודעת שאתם תהרגו אותו.״
אני ממלמלת, ״להרוג אותי? אל תחשבי על זה אפילו רומי.״ מכווץ מאט את עיניו בחוסר הבנה, ״אני יודעת שהוא רוצה שאתה תמות. בבקשה תן לו ללכת כריס.״ אני מיבבת בבכי.
״רומי צאי כבר.״ מרים את קולו כריס ולוקח עוד צעד לעברי.
לצערי אני לא יכולה להתרחק ממנו, אני צמודה לקיר מפחד. ״עזוב אותי אבא. בבקשה.״ אני מתכננת.
הם יפגעו בוא כלכך. אביו לא אהיה אכפת. בנו הבכור יסבול. אסבול בדיוק כמו שמאט יסבול.
״בבקשה אל תפגע בו.״ אני אומרת בשקט ומתקדמת באיטיות לעבר אבא של מאט.
״זאת אשמתי. אל תפגעו בו רק.״ אני מבקשת בחיוך קטן ומזויף.
״רומי צאי.״ שוב מבקש אבי, אני מסרבת.
״אבא בבקשה. תקשיב לי פעם אחת.״ אני מבקשת ממנו בלחש ומביטה באביו של מאט.
״בבקשה.״ אני מסמנת עם שפתיי לאביו.
״קדימה רומי.״ מזרז אותי אבא, בבקשה רק תקשיב לבתך. פעם אחת אבא.
״אבא.״ הטון של מאט נשמע, ״קדימה. רומי.״ תופס אותי כריס בזרוע היד שלי.
אני מנסה להעיף את ידו מידי, ״תעיף את הידיים שלך ממני!״ אני צועקת והולכת אחורה מקווה שזה יצליח להעיף אותו ממני.
״רומי מפסיק!״ שואג אבא ותופס ביד השניה שלי.
״אבא!״ אני אומרת בבהלה. מאט מעלים את פניו האדישות ומיד נרתע מהארסיביות של אבא וכריס.
כריס מקרב אותי אליו, אני עוצמת את עיניי מפחד, ״תפסיקו זה כואב.״ אני לוחשת בכאב, כריס מצמיד את פיו לאוזניי. הוא מעביר לי צמרמורת לא נעימה בגוף.
״אני לא אבקש פעם נוסף. את באה איתי וזהו.״ הוא מסנן בלחישה מגעילה. מצמררת אותי כלכך חזק שזה כואב. ״בבקשה אבא.״ אני שוב פורצת בבכי ומשפילה את ראשי.
״מה הולך כאן?״ טיילר עומד במשקוף הדלת.
אני אפילו לא טורחת להרים מבט אליו.
״בן תחזור לחדר.״ אביו מבקש.
אבא וכריס מלווים אותי ליציאה של החדר.
אני מרימה את ראשי ומבטו של מאט נח עלי.
מה אתן חושבות על כריס? על המעשה החמור שעשה לאחותו כמובן...
הפעם זה פרק ארוך מהרגיל, להמשיך עם פרקים ארוכים כמו פעם? ומטרה שלנו להיום לפרק הבא 15 הצבעות ו5 תגובות.