"בייבי, תחזר למיטה." הארי יילל כשלואי קם מהמיטה והלך לשירותים.
"סליחה האז, משמרת בוקר." לואי חייך אליו חיוך מתנצל וסגר את דלת השירותים. הארי נאנח ודחף את עצמו מהמיטה, הולך ישר למטבח להכין ארוחת בוקר.
כמה דקות לאחר מכן לואי נכנס למטבח לבוש לגמרי, הוא נישק את לחיו של הארי, "אתה הולך להסיע אותי לשם או שאני לוקח את ההוטו-"
"אני מסיע אותך, אין מצב לעזאזל אני אתן אתה שוב לוקח את האוטובוס."
הארי קטע אותו והניח פנקייק נוסף על הערימה "בסדר." לואי הינהן, מצחקק על הארי מגונן, "יש לך משהו מתוכנן להיום?"
"יש לי פגישה בחמש, אז אני אבוא לאסוף אותך לארוחת צהריים וללכת לפגישה שלי, אני אחזור בשמונה הכי מאוחר." לואי הנהן והביא לו ולהארי מיץ מהמקרר, הארי סיים להכין פנקייק והניח הכל על השולחן.
~
"אני עדיין עייף." לואי יילל לעצמו כשהארי החנה את המכונית מחוץ לחנות התקליטים. הארי חייך אליו, "זה רק כמה שעות ואז זה נגמר, בסדר?"
לואי הנהן, הוא רכן לנשק את הארי, "נתראה מאוחר יותר."
"נתראה מאוחר יותר, תנין." הארי קרא אחריו כשיצא מהמכונית, לואי ציחקק והניד בראשו מהטיפשות שלו.
~
"שלום." לואי שמע קול מאחור, הוא הניח תקליטורים חדשים כשלקוח נכנס פנימה הוא הסתובב כדי לקבל את פני הלקוח בחזרה.
אבל נשימתו רתמה כשזיהה את הבחור. ניק.
"מה-מה אתה עושה כאן?" שאל לואי.
"אני כאן כדי לספר לך משהו, חשוב מאוד." ניק התקרב, גרם ללואי לצעוד אחורה אבל גבו פגע במדפים.
ניק התנשא מעליו, אבל הוא עדיין לא היה גבוה כמו הארי.
"הארי היה ראשון שלי. אני אחזיר אותו. הוא איתך כי הוא מרחם עליך שאין לך חברים מזוינים."
לואי השפיל את מבטו, לא העז להביט בו. "זה לא נכון." הוא לחש.
"אה, אבל זה כן." ניק ציחקק ללא הומור, "הוא מרחם עליך, על כך שאתה כל כך פתטי. אתה פשוט חופר זהב מזוין, כל מה שאתה רוצה זה את הכסף שלו, נכון?"
לואי הניד בראשו, הוא הרגיש איך דמעות מתקבצות בעיניו.
"אתה. אתה רוצה את הכסף שלו, אתה רוצה תהילה, אתה רוצה תשומת לב. אתה רוצה שהוא יפנק אותך, גרמת לו ליפול בשבילך כדי שתוכל לקחת את הכסף שלו. אני אפילו לא יודע למה הוא אוהב אותך, אתה מכוער ושמן. זאת אומרת, תסתכל פעם אחת במראה. לא הייתי רוצה אותך אפילו בתור צעצוע מין."
ניק עיקם אותו לפינה, הוא תפס אותו בצווארו והרים אותו מהאדמה, חונק אותו. "אם אתה אומר אפילו מילה אחת להארי על השיחה הקטנה שלנו כאן, אני הולך -"
"היי! תוריד את הידיים מהילד שלי, בן זונה!" הארי נכנס לחנות, קורע את ניק מלואי ומכה אותו, ממש חזק.
לואי נפל על הרצפה והצמיד את צווארו כשהוא מתנשף באוויר.
הארי היכה את ניק פעם נוספת עם כל פיסת כוח שהיה בו, "אם אי פעם אראה אותך ליד לואי שוב, אני לא מרחם עליך."
הוא נהם וזרק אותו מהחנות, סגר את הדלת ונעל אותה.
הוא מיהר ללואי, כורע לידו והרים אותו בזרועותיו.
הוא הושיב אותו על הכיסא מאחורי דלפק הקבלה, לואי ניגב את דמעותיו, "תודה. ה-הצלת אותי."
"תמיד." הארי לקח את ידו ונישק את החלק האחורי שלה, "אני תמיד אציל אותך, אני כאן בשבילך."
לואי הנהן, פניו של הארי הפכו לכעס קל, "מה הוא אמר לך?"
"כ-כלום." לואי הניד בראשו.
"לואי, ספר לי מה הוא אמר." הארי התעקש.
לואי הרגיש גל נוסף של דמעות, "הוא אמר שאתה שלו. שאתה איתי מרחמים. שאני חופר זהב. זה לא נכון, אני-אני לא - אני לא- לא-"
"שש, אני יודע, בייבי. אני יודע שאתה לא, הוא פשוט אידיוט. הוא לא יודע הוא חרא. בפעם הבאה אני אזיי-"
"תפסיק לקלל. בבקשה." לואי קטע אותו, הארי התנצל.
"אף אחת מהמילים שהוא אמר אינה נכונה, ואתה יודע את זה. הוא חופר הזהב, הוא הפתטי. לא אתה, אף פעם לא אתה. אני אוהב אותך, ואני לא איתך כי אני מרחם עליך. אני איתך כי אתה האדם הכי מתוק, חביב וחמוד שפגשתי בחיי." הארי ניקר את אפו, גרם לו להסמיק.
"אתה מאמין לי?" הארי שאל, לואי הינהן וגרם להארי לחייך, "טוב."
הייתה דפיקה על דלת החנות, השניים הרימו את מבטו.
"אה, זה הילד במשמרת הבאה." לואי ניגב את לחייו כשקם מהכיסא, הולך לפתוח את הדלת.
"היי גאווין, סליחה על הדלת."
"אין בעיה." גאווין חייך אליו, "היי אה, אתה זוכר את השאלה ששאלתי אותך?"
"כן, וכבר סירבתי, גאווין. יש לי חבר, אמרתי לך." לואי נד בראשו והלך להביא את הדברים שלו. הארי כרך זרוע מגוננת סביב לואי, לוחץ נשיקה על שפתיו.
"הכל בסדר, בייבי?" הוא שאל, מספיק חזק בשביל שגאווין ישמע.
לואי ידע מה הוא עושה, הוא הנהן, "כן, בוא נלך הביתה."
הארי החזיק את זרועו סביב מותניו של לואי, הם יצאו מהחנות והארי משך את לואי בחוזקה לצדו, "מה הוא רצה ממך?"
"הוא, אה. הוא ביקש ממני פעמיים לצאת איתו, וסירבתי." לואי פנה להארי בדיוק כשהם הגיעו למכונית, "שלא תעז לקנא."
"אני לא... אתה יודע למה?" הארי השעין את גבו של לואי על המכונית ורכן קרוב אליו.
"בגלל שאתה שלי. אני שלך ואתה שלי, אף אחד לא לוקח אותך ממני, לא משנה מה." הוא מלמל על שפתיו לפני שנישק אותו.
~
לואי הביט שוב בשעון; הארי אמור לחזור מהפגישה בקרוב מאוד. הוא היה על הספה וצפה בטלוויזיה, התכרבל עם מילו ובר.
לואי לגם את הלגימה האחרונה מהתה והניח את הדלת נפתחה ונטרקה. הוא הסיר את מילו מחיקו ומספל על השולחן, כאשר הלך לדלת, הארי לקח את נעליו ומעילו במהירות.
"האז? אתה בסדר?" לואי שאל בשקט, למקרה שהארי כועס.
הארי לא אמר מילה, הוא רק ניגש ללואי וחיבק אותו, טומן את פניו עמוק בכתפו. לואי הופתע לכמה שניות, אבל אז הוא שמע את נשימתו הרועדת של הארי.
"היי, היי. מה קרה?" לואי התקרב אליו, ידיו הולכות לשפשף את גבו. הארי הניד את ראשו אל כתפו, לא רצה לדבר.
לואי נסוג מעט לאחור, "האז, תסתכל עלי בבקשה." הוא טפח על כתפו, הארי הרים לאט את ראשו והביט בלואי.
לואי נשך את שפתו התחתונה, הארי נראה כל כך עצוב.
"לך להתקלח, אני אכין לך תה. בסדר?" לואי חפן את לחייו וניקר אותו על השפתיים, הארי הנהן והרפה מלואי, נכנס למקלחת.
~
כשהארי סיים הוא יצא מהשירותים במכנסי טרנינג וללא חולצה, לואי נכנס לחדר עם ספל תה.
הוא הניח אותו על השולחן ופנה אל הארי, טפח על המיטה, "בוא הנה."
הארי זחל מתחת לשמיכות, שוכב על בטנו עם ראשו על כרית. לואי ישב לידו גם מתחת לשמיכה, הוא העביר את אצבעותיו בשערו.
"אתה רוצה לדבר?" הארי נאנח, הוא הזיז את ראשו לנוח על ברכיו של לואי, "הפגישה הייתה נוראית."
הוא נאנח, "יש לי צילומים שבוע הבא, עם הכלבה הזאת, הדוגמנית מלוס אנג'לס. אמרתי שאני לא רוצה להצטלם איתה, הסוכן שלי אמר שזה לא אפשרי כי היא הפרזנטורית של החברה. אני שונא איך היא נצמדת אליי, ואף אחד לא מבין."
לואי הזיז את שערו מפניו ורכן למטה לנקר את לחיו, "גם אני לא אוהב אותה. זה לא שאני לא סומך עליך, אני פשוט לא סומך על אף אחד אחר. אתה מושך, כמובן שאתה כן, ואני מבין למה כולם רוצים אותך. אבל, זה לא נעים לדעת שכל בחורה רוצה אותך."
"אתה שלי, ואני שלך. אמרתי את זה כבר ואני אמשיך להגיד את זה." אמר הארי, גרם ללואיס לחייך עם סומק קל על לחייו.
"אתה יכול לתת לי חיבוק כמו שצריך עכשיו?" הוא שאל, לואי ציחקק והנהן לפני שירד למטה לשכב איתו.
הארי כרך את זרועותיו סביב לואי, מצמיד את שפתיהם זו לזו. "אתה יודע בדיוק מה לעשות ולהגיד כדי לגרום לי להרגיש טוב יותר."
הוא חייך וניקר את שפתיו, לואי חייך אליו חיוך מבויש והתכרבל לתוך צווארו, "אותו דבר לגביך."
החיוך של הארי התרחב והוא נישק את רקתו, עקב אחר צורות על גבו. "מה הייתי עושה בלעדיך ?"
הארי קבר את פניו בצווארו של לואי, "לא יהיה לי מישהו להחזיק, לנשק, לחבק, לכרבל, לפנק -"
"יש לך את בר ומילו." לואי ציחקק.
"זה לא אותו הדבר. לא יהיה לי מישהו לחרפן, לעצבן, להצחיק ולצחוק, לנשוך, לדגדג. אתה מאמין! לא יהיה לי מישהו לדגדג!"
הארי בכה מזויף לתוך כתפו של לואי בעודו מדגדג אותו, לואי נפל להתקף מצחקק ודחף את ידיו של הארי.
"האז,עצ-עצור." לואי ציחקק, סומק מכסה את לחייו. הארי עצר והרים את מבטו אל לואי בחיוך, הוא הצמיד את שפתיהם זו לזו.
"עכשיו בכנות, אני באמת לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך."
הארי חיכך את אפם זה בזה, "אתה האור שלי. אתה שומר אותי על הקרקע. אתה שומר אותי מאושר. אני אוהב אותך."
"אני אוהב אותך גם." לואי חייך עם סומק אדום עמוק על לחייו, ניקר את שפתיו.
~~
ממש שיעמם לי אז תרגמתי פרק.
יש לי שאלה, מה האלבום האהוב עליכם של וואן דיירקשן?
מקווה שנהנתם xx
אל תשכחו להצביע