כולם הכירו את השם 'תיאו בלאק'
ראש המאפיה האיטלקית
אם אתה רק חושב על לגעת
במשהו ששייך לתיאו בלאק
תתחיל לברוח
אבל זה חסר טעם כי הוא ימצא אותך
בצהוריים
תיאו וטים הלכו למסעדה לפגישת עסקים
עם ראש המאפיה הספרדית
שהיה בברית איתם
הם דנו ביחד על
"מלאך האפ...
"לאלא זה היה טעות תיאו תשכח מזה" סול אמר לי במהירות יוצא מבין ידיי ויוצא מהבריכה "רגע רגע סול אני לא מבין למה?" שאלתי אותו ויצאתי גם אני מהבריכה עוקב אחריו "א..אני לא יכול לאהוב אין לי את היכולת הזאת אני מלא בפגמים שאף אחד לא יבין" סול אמר לי והרגשתי עצוב בשבילו "סול אתה סתם מקשה על עצמך בבקשה תיתן לי הזדמנות לאהוב אותך" אמרתי לו החזקתי את ידו מונע ממנו ללכת "אי אפשר לאהוב מישהו שמלא בפגמים" סול אמר לי בעצב "גם לא יש פגמים אנחנו יכולים להתגבר עליהם ביחד בבקשה תיתן לנו הזדמנות" התחננתי בפניו וראיתי אותו מסתכל לי בתוך העיניים "א..אני..י..יחשוב על זה" סול אמר לי בגימגום קל ישר חיבקתי אותו חיבוק מוחץ והרגשתי את זרועותיו נכרכות סביבי בהיסוס "נראה לי כדי שאנחנו נעלה גם לישון" אמרתי לו לאחר ששיחררנו אחד מהשני והוא הנהן עלינו למעלה אמרנו לילה טוב אחד לשניה הוא נכנס לחדר שלו ואני לחדר שלי ונשכבתי על המיטה באפיסת כוחות אני לא מאמין שהתנשקנו זה היה כזה חלומי הרגשתי מיליוני זיקוקים מתפוצצים לי בבטן לא רציתי שהרגע יפסק הרגשתי את הלב שלי פועם בחוזקה אך ורק לסול המוח שלי צורח סול כל הגוף שלי מגיב אליו וזאת הפעם הראשונה שאני מתאהב אף פעם לא התאהבתי אבל עכשיו אני יודע בוודאות אני מאוהב קשות בסול ועם המחשבה הזאת נרדמתי
** השעה 4:00**
נק מבט - סול
השעה הייתה כבר ארבע לפנות בוקר קמתי לא מזמן כי היה לי עוד סיוט על המשפחה שלי מה שמזכיר לי שאני צריך לנקום באמיל הייתי לבוש בלבוש של המלאך האפל (מי שלא זוכר הבגדים של המלאך האפל הם חולצה שחורה מכנס שחור מסכה שמכסה את הפה וברדס שמכסה את רוב פניו של סול) מתכוון לצאת לאחוזה של אמיל כשלפתע שמעתי רעש של זכוכית מתנפצת מכיוון החדר של תיאו יש שלפתי את האקדח יצאתי בריצה לחדר של תיאו ופתחתי אותו בחוזקה רואה מישהו עם מסכה מחזיק את תיאו גבו של תיאו מול החזה של הפורץ ואקדח מכוון לרקתו של תיאו "ה..המלאך ה..ההאפל?" הפוץ שאל בשוק "כן עכשיו אם אתה לא רוצה למצוא את עצמך עם חריטה של כנפיים בעוד דקה תעזוב אותו" אמרתי לו בקול מאיים ומבט חדור "איך יש לך כלכך הרבה ביטחון כשהוא נמצא מרחק שניה מהקבר" הפורץ אמר לי וגיכח בזמן שתיאו מנסה לצאת מבין ידיו "אתה באמת חושב שאכפת לי ממנו? מיצידי תתעלל בו לי לא אכפת ממנו" אמרתי לו וצחקתי כאב לי שאמרתי את זה ואני מקווה שתיאו יודע ששיקרתי הסתכלתי בעיניו של תיאו ורריתי שכאב לו פאק הוא האמין לי טוב נתגבר על זה אחר כך עכשיו אני צריך להציל אותו "מה הבטיחו לך מי הבטיח?" שאלתי את הפורץ "מאפית צרפת והבטיחו מליון דולר" הפורץ אמר לי וציחקקתי זה היה כזה ברור "תראה אני יכול להציע לך בילירד דולר ותבוא לעבוד איתי" אמרתי לו והוא הסכים "תשחרר אותו אני יהרוג אותו ונלך" אמרתי לו והוא שיחרר את תיאו בדחיפה חזקה גורם לו ליפול לריצפה התקדמתי לתיאו רואה אותו מביט בי עם מבט כאוב בעיניים קרצתי לו בעיניי הוא עשה מבט לא מבין עד ששלפתי מהרגל את הסכין המזויפת שלי ודקרתי אותו בחוזקה בבטן הוא התקפל בכאבים קמתי במהירות לפני שהחייל ישים לב שעבדנו עליו רצתי לעברו במהירות תפסתי את צווארו תיפסתי על הקיר ועשיתי סלטה ככה שהורדתי את ראשו למטה ונתתי לו בעיטה רצחנית לכיוון הביצים וזה נקראה תרגיל הפרפר
(אני לא הצלחתי לתאר את זה טוב אז קחו תמונה להמחשה👇)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אחרי זה מרוב שהבעיטה היית כואבת וגם שחנקתי אותו הוא התעלף וזרקתי אותו לריצפה "תיאו אני כלכך מצטער א..אני רק רציתי לעבוד עליו" אמרתי לתיאו במהירות שעדיין ישב על הריצפה ירדתי על בירכיי במהירות וחיבקתי אותו "ב..בבקשה תגיד שאתה מאמין לי" התחננתי עליו ועלו לי דמעות לעיניים "אני מאמין לך סולי הכל בסדר תרגע" תיאו אמר לי מנחם אותי וליטף את גבי במעגלים וזה גרם לי להתייפך עליו ממש הוא הרחיק אותו ממני וראה שבכיתי "היי למה אתה בוכה?" תיאו שאל אותי בדאגה וליטף את פניי מוחה את דמעותיי "א..אנ...אני דאגתי לך" אמרתי לו בבכי "אני חשבתי שאני הולך לאבד אותך" הוספתי במהירות בייבבות "אתה לא תצליח להיפטר ממני כלכך בקלות" תיאו אמר מחייך אליי וממשיך למחות את דמעותי "די תפסיק לבכות זה שובר לי את הלב איפה סול הקשוח שלי? לאן הוא נעלם?" תיאו שאל אותי בחיוך חושף את גומותיו שאף פעם לא שמתי לב אליהם
