שירים על בני אדם

הבלדה לילד שחלם מעבר לענן

כשעזבתי את בית ספר
המורה רצה לקראתי
ובשאלתה האם ברצוני
להשתתף בטקס הזכרון הבית ספרי

אתמול עברתי בפעם האחרונה
על המכתב, ששלח חייל אחד
עם שם ממש ממש נחמד,
פניו כהות ושיערו שחום
הוא שלח את המכתב לאמו
ששמה לי דיי מוכר
אך אין לדעת
אחרי הכל יש הרבה ליאת בעולם

בטקס, עמדתי והקראתי, הכל
על חייל גלמוד אחד
שנפל בין החורש הבודד
לדשא הירוק
שעוד לא מוכן
לשחיטתו הקטלנית האיכר
וברגע האמת
לא הבטתי בתמונה שלי
על הבמה
לצד נרות הזיכרון
ואימא שבוכה
על בנה שחלם מעבר לענן

שמעו ממני עצה אתם הולכים לשמוע פה הרבה אבל הרבה בלדות, בקצב מסחרר, כאילו בלדות זה כיפי את מבינים אותי, קחו עוד עובדה שתיתי יין לפני שכתבתי את זה וקחו עוד אחת תמיד בבית ספר היסודי לא נתנו לי להקריא בטקסים כנראה כי הקול שלי חלש כי אני ביישן או כי יש לי בעיה עם הש' והס' והז' והצ' זה עניין של הגייה
בכל מקרה בטקס סיום היסודי בכיתה ו' איפה שכולם נבוכים, נתנו לנו לבחור את התפקיד שלנו
אז היה לרקוד, היה לשיר, היה לשחק (שלזה כולם הלכו) והיה לומר מילים, ותנחשו לאן אני הלכתי
עכשיו בפנטזיה הכחולה שלי, זה היה כזה אני נכנסת ועושה להם אצבע שלישית ושמה עליהם אלף זין אבל...מתתי מפחד אז עשיתי את זה כמו כלבה טובה והלכתי לישון