פרק 11|אחים

4.7K 288 106
                                    

הפרק מכיל תכנים שאולי לא יתאימו לחלק מהקוראים.

*

ברגע שנגעתי בכתפו, הכל התהפך.

עם כל האומץ והנחישות שהייתה בי, ראיתי שומרים רצים לעברי עם נשקים, עוד רגע מנקבים את גופי.

נראה שגם לוקאס איבד לרגע את מבטו על המציאות אך מיד נקט בפעולה.

הוא הורה לשומרים לעזוב והשאיר את שניינו חסרי מילים מביטים אחד בשני.

אך לוקאס נראה מחוייך מתמיד.
חיוך מקסים עלה על פניו והדביק אותי בחיוך ביישן.

"אני לא יודע מה קורה פה וגם לא אכפת לי." לפתע הוא אמר, אחז בשערותי והצמיד את שפתי אל שפתיו.

הנשיקה הייתה ארוכת טווח אך הרגישה כאילו הייתה לאלפית שנייה אם לא פחות.
רציתי להמשיך אבל לא הצלחתי להוציא שום מילים מפי פרט לכמה גניחות עונג שקטות.

נשכתי את שפתי התחתונה מרכין את ראשי מטה,
לא מצליח להסתיר את חיוכי.

הוא תפש בשתי קצוות לחיי ומחץ אותן, הרים אותן למעלה וליקק את שפתיי שלא הראו שום התנגדות.

"אני שמח שאתה כאן, ארן." לוקאס לחש לאוזני.

הוא נשק לי הפעם בעדינות והחל להעביר את ידו אל בטני, שהחליקה את חולצתי כלפי מעלה.

אבל אז נשמע צחוק.

"מהמם! איזה מפגש מרגש. הקיטצ'יות, והאהבה! אולי תסריטו את זה?" כריסטיאן נכנס מלווה בשני שומרים.

ציפיתי לראות את לוקאס מתעצבן אבל הוא נראה רגוע.

"סיימתם? או שהפרעתי לאיחוד המרגש?" הבכור המשיך לגחך.

לוקאס עדיין לא נראה כאילו הוא מתכוון לענות.

"טוב אז אם כך, אני חושב שאני אשאיל את הצעצוע שלך לכמה דקות." כריסטיאן אמר והתחיל להתקרב אליי.

"היי, כריסטיאן, אולי עדיף שבמקום זה, תלך להתחנף לתחת של אבא." לוקאס נראה בטוח בעצמו, הוא לא סיים.
"אסור שהוא יקח ממך את הירושה, הדבר היחיד שהופך אותך להיות שווה משהו." לוקאס גיחך חזרה אל כריסטיאן.

הסתכלתי על הבכור וציפיתי לתגובה שלווה, אך לא נראה שהוא לקח זאת בקלות.
פניו של כריסטיאן התמלאו בזעם אבל אז הוא לקח נשימה עמוקה וחייך אל עבר אחיו.

"אל תדאג לגבי ארן, הוא במילא עומד להיזרק כמו זבל, בדיוק כמו אמא שלך." הבכור שנראה מרוצה מתמיד אחז בזרועי ומשך אותי איתו.
ניסיתי להתנגד אבל כשראיתי את מבטו הפסקתי.

פניו הביעו אכזבה.

הלכתי אחריו בלי להתנגד יותר מדי, מקווה לא למשוך תשומת לב לא רצויה.

הקצוות שבינינו (boyxboy) Όπου ζουν οι ιστορίες. Ανακάλυψε τώρα