התחלה חדשה בשבילה.
עברה לאנגליה מהעיר הקודמת שלה, ניו יורק.
הייתה מוחרמת על ידי כל הילדים בבית ספר, לא היה לה אף פעם חבר אמיתי. עכשיו היא בעיירה בשם הולמס צ׳אפל.
היא בביתה מסדרת את הדברים שלה בחדרה החדש בביתה החדש. היא הלכה לסיבוב בשכונה שלה לאחר שסיימה.
יצאה מביתה שהיה די גדול מאז שמשפחתה מכרה את הבית הקודם שלה, בניו יורק.
עכשיו ביתה מורכב עם המון דברים חדשים שאף פעם לא היה לה בדירתה הקטנה בניו יורק עכשיו יש לה בריכה, ג׳קוזי, אפילו מגלשה קטנה כזאת לאחיה הקטן.
היא הסתובבה בשכונה, היא עברה בין כל הבתים, וראתה בתים די גדולים כמעט כמו הבית שלה.
בסוף השכונה היא ראתה בית אחד. יותר גדול מכל הבתים ביחד.
זו הייתה אחוזה.
היה שער גדול וגבוה, הבית היה נראה מפואר בעיניה, היא רצתה לראות אותו מבפנים אבל כמובן שלא יכלה.
היא הלכה בחזרה לביתה והיא שמעה שער נפתח.
מתוך השער היה ילד, נראה בגילה. היה לו שיער ארוך ומתולתל ועיניים בהירות.
היא לא הצליחה לראות את הצבע שלהן כי היא הייתה די רחוקה מביתו. הוא היה גבוה, אבל לא היא לא הצליחה לראות יותר מזה.
היא התחילה לשים לב שהיא בוהה בו, ומיד הורידה את מבטה ממנו.
היא נכנסה לביתה במחשבות על הילד הזה שראתה.
אימה נכנסה לחדרה מה שקטע את מחשבותיה על הילד הלא מוכר. ״מיי מחר את הולכת לראות את הבית ספר החדש, ואת הולכת לבחור לך כיתה. מחר, אני ואת ב-10:00 בבית ספר.״ אמרה, מיי הנהנה לדבריה של אימה ואימה יצאה מחדר.
נקודת מבט מיי:
קמתי מהמיטה שלי והלכתי לכיוון הארון. פתחתי אותו והתחלתי לבחור לי בגדים למחר. לקחתי טייץ קצר שחור חולצה לבנה קצת רחבה לקחת כמה צמידים, שרשראות, טבעות. ושמת אותם על הבגדים. ״מיי! בואי למטה דקה!״ אימי צעקה מלמטה. ירדתי למטה, וראית אישה. נראת בגיל אימי.
הייתה שם עוד נערה. וילד עם שיער ארוך. הלכתי לכיוונם והמבטים שלהם הופנו אליי.
חייכתי קלות והלכתי לשבת ליד אימי.
״טוב אז זאת ביתי.היא בגיל של הבן שלך נכון?״ אמרה אימי. היא דיברה עם האישה שמולה. אני מניחה שזאת אחת השכנות.
״כן.״ אמרה השכנה. ״היי מתוקה, אני אן. זה הארי וזאת ג׳מה.״ אמרה לי השכנה, שמסתבר ששמה אן.
״היי אני מיי.״ אמרתי, וחייכתי אליה הארי היה מרוכז בטלפון שלו, ולא שם כלכך לב למה שקורה.
