The Last Memory

The Last Memory

76.7K Reads 770 Votes 4 Part Story
Queen Emma By ema_shapiro Updated Sep 06

"צלקות מזכירות לנו היכן היינו, אך הן לא חייבות להכתיב לאן פנינו מועדות."- מ. פליליות.

את הצלקות העמוקות מעברה קברה מיה בראון עמוק יחד עם ילדותה וחייה הישנים, עמוק מתחת למבט המנצנץ וחיוכה הקורן.

כאשר נוקשים עקביה של עוד בחורה רגילה ונורמטיבית לחלוטין על פני המרצפות האפורות ברחובות הארוכים של בוסטון, אף אחד לא מסובב את מבטו. ממש כפי שאף מורה או מבוגר לא סובבו את מבטם למראה החבורות על פניה וידייה של הנערה הזוהרת והפורחת ביותר שאי פעם למדה בתיכון וושינגטון.

בעוד אחד מאותם ערבים בהם הייתה מיה שבה ומקיפה את עצמה במשפחתה שלה, ובחומות שהיוו תחליף לחוסן שאיבדה, סובב אליה את מבטו וסרק אותה בעינייו בחור רגיל נורמטיבי אשר גם הוא, נושא איתו שיברונות וחומות כאחד.

לאחר תקופה ארוכה בפחד מהלא נודע, יוצאים שניהם יחדיו אל החיים, אך האם האהבה הניבנת ומתגבשת בין השניים תעמוד בקשיים אשר יוצבו בפניה כאשר זיכרונות העבר יצופו מעלה? האם תזכור אהבתם את מראהה רגע לפני שהצלקות יהיו עמוקות מנשוא, או שמא יהיה זה זיכרונה האחרון?

זה כל כך יפה ומדהים. ומותח.
                              מחכה להמשך ❤
writerm222 writerm222 Apr 21
מהמםם💜 הלוואי שלי היה יכולת לכתוב ככה😍
nofech1 nofech1 Sep 08, 2016
התחלתי את הסיפור שלשום גמרתי היום
my_angel_139 my_angel_139 Sep 07, 2016
הייתי מציעה לך להשתמש פחות במילה 'אשר'.... יותר מידי פעמים בפסקה.... לי זה טיפונת הרס את הרצף...
renanak11 renanak11 Aug 08, 2016
שיר נדיר אימא איזה מוכשרת חשבתי יהיה בסוף קרדיט לאיזו משוררת ...