I need you-עברית

~פרק7~

-נקודת מבט של קייט-
הלכתי לראות איפה האנה ואז הבחנתי בה מעולפת על הרצפה! ״האנה! האנה!״ התחלתי ולצרוח כמו משוגעת וגם אני הייתי קצת מסוחררת מההשפעה של האלכוהול והכל היה מטושטש לי.בא אמבולנס ולקח את האנה ואני הלכתי איתה , הם ערכו לה בדיקות והיא הייתה עדיין מעולפת ובלי שהרגשתי פשוט ישנתי לידה על הכסא, בבוקר התעוררתי והיה לי כאב ראש מטורף! ולא זכרתי כלום ממה שקרה אתמול בלילה. ראיתי את האנה לידי במיטה ולא הבנתי מה אני עושה פה. לקח קצת זמן עד שנזכרתי מה קרה אתמול, אני והאנה הלכנו למסיבה, אני והאנה השתכרנו ושתינו מלא ואז האנה התעלפה, זה כל מה שהצלחתי לזכור מאותו הלילה.
״קייט?״ קולה של האנה הוציא אותי ממחשבותיי.
״היי את בסדר?״ שאלתי אותה מודאגת.
״כן. איפה אני?״ היא שאלה קצת מבולבלת. ״הלכנו אתמול למסיבה של קאי, השתכרנו, ואת התעלפת. ותאמיני לי שגם אני לא זוכרת הרבה״ אמרתי באנחה גדולה. ״יואו הראש שלי מתפוצץ״ היא אמרה לי והחזיקה בראש שלה. פתאום הפלאפון שלי צלצל ועל הצג היה רשום דין, עניתי מהר. ״איפה לעזאזל היית?!״ הוא שאל אותי, יותר נכון צעק.. ״הייתי אצל האנה וישנתי אצלה״ שיקרתי לו, אני שונאת לשקר לו אבל אם הוא ידע אז הלך עליי. ״למה לא אמרת לי? דאגתי לך.״ הוא אמר בטון קצת יותר נמוך ממקודם. ״סליחה, לא חשבתי על זה״ אמרתי ואז סיימתי את השיחה איתו. ״ האנה אני חייבת ללכת, ההורים שלך בטח בדרך לכאן, אני אבוא לבקר אותך יותר מאוחר״ אמרתי לה וחיבקתי אותה, יצאתי החוצה ונסעתי הביתה. המחשבה שאני לא זוכרת כלום מאתמול בלילה הדאיגה אותי מאוד, פחדתי שעשיתי משהו לא נכון.
-נקודת מבט של קאי-
הרגשתי כל כך אשם על מה שעשיתי אתמול בלילה, היא הייתה שיכורה ובכלל לא ידעה מה היא עושה. אני לא יודע איך אני אסתכל לה בפנים. אבל זה הרגיש לי כל כך נכון באותו הרגע, זה הרגיש לי שהיא גם רוצה את זה, אבל לא בגלל שהייתה שיכורה, אלא בגלל שאולי היא באמת אמרה לי את זה מהלב, בגלל שבאמת אהבה אותי.. לא ידעתי מה לחשוב באותו הרגע, הייתי כל כך מבולבל. והחלטתי לדבר איתה כבר מחר.
-נקודת מבט של קייט-
הגיע ערב וכבר התקשרתי להאנה, היא אמרה לי שהיא חזרה הביתה. והחלטתי ללכת ולהיות איתה קצת. התארגנתי ובידיוק כשבאתי לצאת קאי שלח לי הודעה. ״היי, אנחנו צריכים לדבר..״ הוא כתב לי בהודעה ואני הייתי טיפה לחוצה ממה שהוא רצה להגיד לי. ״למה? מה קרה?״ שאלתי אותו כשאני טיפה לחוצה. ״זה לא בשביל הפלאפון״ הוא אמר והבנתי שהוא רוצה להיפגש איתי, ושאלתי את עצמי למה זה כל כך חשוב שאי אפשר לדבר על זה בפלאפון. ״הייתי שמחה לדבר איתך עכשיו אבל אני בדרך להאנה, היא לא מרגישה טוב כל כך״ עניתי לו למרות שממש רציתי לדעת על מה מדובר. ״טוב אז נדבר מחר בבית הספר.״ הלכתי להאנה ודיברנו מלא, במיוחד על קאי. חזרתי הביתה והייתי כל כך עייפה,דין כבר היה במיטה, השעה הייתה 23:30 אז התקלחתי בעשר דקות לבשתי פיג׳מה והלכתי לישון.
קמתי בבוקר קצת לחוצה ממה שקאי הולך להגיד לי היום, שטפתי פנים וציחצחתי שיניים כמו תמיד והלכתי להתלבש, לבשתי חולצת 3/4 מכופתרת שחורה עם מכנסיים קצרצרים ולבשתי את האולסטר השחורות שלי, סלסלתי קצת את השיער שלי מהקצוות והתאפרתי טיפה כי הרגשתי שאני קצת חיוורת. לא היה לי חשק לאכול ארוחת בוקר אז לקחתי את התיק ומיהרתי ללכת לבית הספר. כשנכנסתי חיפשתי את קאי אבל לא מצאתי אותו, והאנה לא הגיעה לבית הספר אז הלכתי ודיברתי קצת עם אליסון (אליסון היא ילדה מהכיתה שלי). בשיעור הראשון באה לכיתה מורה חדשה, השיער שלה היה חום והעניים שלה היו בצבע דבש. והם היו קצת דומות לשלי, המורה הציגה את עצמה ״שלום לכולם, אני מריה נלסון ואני המורה החדשה שלכם מאחר שגברת דנקן(המחנכת הקודמת שלי) בחופשת לידה״. הגברת אמרה בקול יפה ורך, היא הייתה ממש נחמדה, והיה לי כיף לשמוע אותה. ״ובכן, עכשיו רני הולכת לעשות סבב שמות וכל אחד יציג את שמו ואת שם המשפחה שלו״ היא אמרה בחיוך. ילדים התחילו להגיד את השם המלא שלהם ואז הגיע תורי. המורה הסתכלה עליי קצת מוזר,כאילו אני איזה חייזר שהגיע מכוכב אחר. ״קייט ווינצ׳סטר״ אמרתי את שמי בקול. המורה נעמדה שם ונהייתה חיוורת, היא הסתכלה עליי כאילו הייתה המומה ממני. לא הבנתי מה פשר הדבר. ״שם יפה..״ המורה אמרה בהיסוס.
-נקודת המבט של מריה המורה-
עשיתי סבב שמות בכיתה כדאי להכיר יותר טוב את הילדים. ופתאום נתקלתי בילדה, היא הייתה כל כך מוכרת לי, הרגשתי שאני מכירה אותה מאיפה שהוא אבל לא ידעתי מאיפה. הילדה הסתכלה עליי ואמרה את השם שלה, ״קייט ווינצ׳סטר״ באותו הרגע הייתי בשוק, הרגשתי שאני עומדת להתעלף, הרגשתי חולשה והשתתקות בכל הגוף שלי. זה בידיוק השם של הילדה שלי, הילדה שעזבתי יותר נכון...