״מה?״ שאלתי חסרת הבנה לאחר כמה שניות שהוא פשוט עמד מולי בשתיקה, פתאום הוא נראה מבולבל וניתק את ידו מכתפי, הוא הניח אותה מאחוריי ראשו וגירש את ערפו ״הכל בסדר?״ שאלתי, הוא הנהן במהירות והרמתי אליו גבה ״מה את עושה כאן?״ שאל לפתע, התגעגעתי לקול שלו, כל כך.
״מבלה,״ אמרתי כמובן מאליו, ״אה״ אמר ובא להגיד משהו נוסף, ״אבי..״ נערה גבוהה מאוד, רזה כמו מקל, היה לה שיער שטני ארוך מאוד שהיה חלק להפליא, היו לא עיניים ירוקות וגדולות. והיא הייתה נורא מוכרת לי. היא תפסה בידו ומשכה אותו אליה, הוא התמסר אליה ואני נשארתי לעמוד שם, ידה כאילו באוטומטיות התיישבה על צווארו, היא עלתה על קצות אצבעותיה, היא משכה את צווארו מטה והוא נאחז באגנה, ואז זה קרה: השפתיים שלו נפגשו בשלה. ואם זה לא הספיק, הם כמעט טרפו אחד את השנייה שם, הם בלעו זה את זה והכל קרה מול העיניים שלי, הדמעות הציפו את עיניי, לא חשבתי שזה יהיה כל כך כואב לראות את אביתר ממשיך הלאה.
הרגשתי כאילו כל הסובבים עומדים סביבנו, וצוחקים עליי.
הם התנתקו לאחר דקה מתנשפים, היא נשארה לאחוז בכף ידו, ואז פתאום הוא פער את עיניו, הוא הפנה את מבטו אליי ופתאום ראיתי חרטה בעיניו, בפעם הראשונה ראיתי המון דאגה בעיניים שלו, אולי כי מבין שעכשיו הדמעות הן בגללו. ולא יוכל לעשות דבר איתן.
הוא ניגב את פיו בעזרת כף ידו, ואני המשכתי להביט בו, פשוט הסתובבתי משם כשהרגשתי שהדמעה הראשונה כבר חומקת.
מחיתי אותה ורצתי החוצה, נשמתי עמוק. ״אור!״ אביתר סובב אותי אליו בתנופה אחת ״הא?״ שאלתי בחיוך מזוייף ״אני מצטער,״ הוא התחיל ״זה בסדר, אנחנו כבר לא יחד.״ אמרתי מכאיבה לעצמי. ״אני יודע שזה פוגע בך, תפסיקי להיות אדישה להכל.״ הוא אמר בכעס ״מה אתה יודע?״ שאלתי בכעס ״שאם אני הייתי רואה אותך מתנשקת עם מישהו יום אחרי שנפרדנו הייתי נשרף מבפנים.״ אמר והנהנתי ״נכון, אבל אני לא מתנהגת כמוך. אתה מוזמן לדחוף את הלשון שלך לפה או ללא יודעת מה של חברה שלך.״ אמרתי בקול שבור ״היא לא חברה שלי.״ אמר ״אז לזיון לילה שלך, אביתר לא אכפת לי!״ צעקתי והוא השפיל את מבטו ״קיבלת את מה שרצית?״ שאלתי בשילוב ידיים ״שאני אפגע? שתראה כמה הכאבת לי?״ שאלתי בזעם ״תפסיקי להגיד את זה כאילו רציתי שזה יקרה״ הוא כעס עליי ״סתום את הפה ושלא תעז לכעוס עליי!״ נעמדתי מולו ״אל תדברי אליי ככה.״ הוא סינן לעברי ״למה איך מדברים לאפס?״ שאלתי בציניות ״אני מצטער אוקיי? אף פעם לא רציתי לפגוע בך!״ הוא אחז בפניי והביט בהן, ״הכל היה טוב אם לא היית מחליט בשבילי״ אמרתי ודחפתי אותו ממני ״אני לא רוצה שנריב״ ביקש ״אנחנו לא רבים״ אמרתי ״אבל אל תצפה ממני לקפוץ עלייך בנשיקות וחיבוקים כשאני רואה אותך״ הוספתי ״את מקשה עליי״ הוא עצם את עיניו ״זה אתה מקשה על עצמך..״ מלמלתי בצער ״תעזרי לי אור,״ הוא לפתע אמר בלחש ״במה?״ שאלתי חסרת אונים ״אני לא יודע מה עשיתי.״ הוא התיישב על הריצפה ״נפרדת מהבן אדם שאהב אותך יותר מהכל.״ אמרתי והוא הרים אליי מבט כואב, התקרבתי ותכופפתי אליו, הנחתי את היד שלי על הלחי שלו והלב שלי פעם בקצב מטורף בגלל הידיעה של מה הולך לקרות עכשיו ״אתה רוצה לסיים את זה יפה?״ אמרתי ועצמתי את עיניי, לא מותירה לו זמן להגיב. חיברתי את שפתינו באופן מושלם לנשיקה עוצמתית, היא לא הייתה אגרסיבית מדי אך גם לא עדינה מדי, הוא העמיק את הנשיקה ודרש שאפתח את פי, פתחתי אותו והלשון שלו סחפה אותי לגן עדן, לפעם האחרונה. משכתי לאחור בחוסר רצון, כשהדמעות עומדות בעיניי, ״ביי אביתר, שמחתי לאהוב ולהכיר אותך.״ התקדמתי חזרה למועדון, משאירה מאחוריי את הגבר שאני הכי אוהבת, ונשארת עם לב שבור שעוד יקח לו המון זמן להתאחות.
*
״איפה היית?״ שאלה אמה בצחקוק ״דיברתי בחוץ עם אביתר״ עניתי בחיוך מתנצל ״אביתר?! אנחנו לא אוהבים את אביתר!״ צעקה, היא לא מחוברת, זהו, מספיק אלכוהול להיום.
״נכון, אל תדאגי.״ אמרצי והצצתי בשעון, שלוש וחצי לפנות בוקר, אני חושבת שזה מספיק מועדון להלילה, התקשרתי והזמנתי לנו מונית.
״לילה טוב,״ נופפתי לאמה לשלום כשהיא נכנסה לביתה, תמיד שנאתי להישאר לבד במונית, ירין ואמה ושני דאגו שארד ראשונה או שנייה בגלל שאני פחדנית, אך הפעם ירין לא בארץ או בחבורה, שני חתכה מוקדם, ואמה הייתה שפוכה ולא הייתי משאירה אותה לבד עם הנהג. מסכן הנהג.
לכן החלטתי שאני מעדיפה לצעוד ברגל מביתה של אמה, אם מישהו יתקוף אותי אני אוכל לצעוק, לרוץ להתגונן, כשאני ברכב עם הנהג אין לי יכולת לעשות כמעט כלום.
הפלאפון שלי צלצל, זה היה מספר לא מזוהה ״הלו?״ שאלתי ״אם הייתי יודע שהוא ניסה להזרים אותך הייתי מרביץ לו ואז מבקש ממנו שיחה.״ זה היה הקול של אביתר, ״אביתר?״ שאלתי לא מבינה ״בינגו.״ אמר ובלעתי את רוקי ״איפה את?״ שאל ״בדרך הביתה,״ למה אני ממשיכה לענות לו? ״איפה?״ שאל שוב ״ליד הבית של אמה״ אמרתי ״תעצרי שם, אני בא״ הוא אמר ״לא אתה לא, אביתר!״ צעקתי ״אור,״ הוא אמר ושתקתי, ״אני שיכור, אני עצבני ואני לא ארגע עד שלא תקשיבי לי,״ אמר ונשמתי עמוק ״אם אני לא אפגע במישהו אני אפגע בעצמי,״ הוא הוסיף ״אני בדרך.״ אמר וניתק מבלי לתת לי הזדמנות להגיב, והאמת שלא רציתי.
האוטו של אביתר נסע לעברי במהירות, הוא חנה באמצע הכביש ויצא מהרכב נסער ״תירג-״ הוא קטע אותי ״תגידי לי שאת אוהבת אותי.״ הוא הרים אותי על החומה שהייתה שם, ידיו התמקמו על מותניי וידיי על כתפיו ״למה שאני אעשה דבר כזה?״ שאלתי לא מבינה ״בבקשה תגידי לי שאני אדע שלא איבדתי אותך.״ הוא עצם את עיניו, רציתי לצעוק לו שהוא כן. שהוא פספס את ההזדמנות איתי, אבל לא היה לי לב.
״לא מגיע לי להיפגע שוב,״ לחשתי והוא הביט עמוק בעיניי ״אני רק הראתי לך אהבה, ואתה שמת עליי זין.״ לחשתי בכאב ״למה שאני אגיד לך שאני אוהבת אותך? בשביל שתפגע בי שוב? אתה הרי לא יכול להחזיר לי את זה!״ אמרתי בכעס ״למה את חושבת שלא?״ שאלה והלב שלי החל לפעום ״כי נפרדת ממני,״ אמרתי ״אני אוהב אותך!״ הוא צעק ושתקתי ״אז מה אם נפרדתי ממך?״ שאל והמשכתי לשתוק ״זה אומר שהפסקתי לאהוב אותך?״ הוא המשיך בלחש ״אתה התנשקת עם מישהי אחרת..״ מלמלתי, פלשבאק חלף מול הפנים שלי והדמעות חזרו להציף את עיניי ״הייתי שיכור וזאת היא נישקה אותי״ אמר נאנח ״ועכשיו?״ שאלתי ״עכשיו אני יודע שאני פחות שיכור,״ הוא אמר בילדותיות ושתקתי ״ושאני פאקינג עומד לנשק אותך.״ הוא הוסיף ״הרצון שלך על הזין שלי.״ אמרתי בכעס ״מזל שאין לך אחד כזה.״ הוא הוסיף שנייה לפני שהצמיד את שפתיו לשלי, ניסיתי לזוז לאחור אך הוא לחץ את גבי אליו, גורם לי להחליק מהחומה ולהיצמד אל גופו, נאנחתי את פיו, והוא ניצל את ההזדמנות בשביל להכניס את הלשון שלו, זה הרגע בו נפלתי, הפסקתי להילחם בו ונתתי לו לשלוט בי. הידיים שלי טיפסו אל העורף שלו והוא העמיק אל הנשיקה, פתאום נזכרתי שלפני כמה שעות נישק בחורה אחרת.
התנתקתי ממני בקושי רב וזזתי מעט לאחור ״האודם..״ הוא מלמל בחיוך, שלפתי בבהלה את הפלאפון ניקיתי בעזרת המצלמה את האודם שנמרח מעט.
״למה את מחייך?״ שאלתי בכעס ״את פשוט שווה.״ אמר בוחן אותי ״יאמר לזכותי שרק עכשיו שמתי לב.״ אמר כשהבטתי בו בעצבים ״כן? אדום יפה לילדה בת 16?״ שאלתי והוא גיחך ״את ממש לא 16.״ הוא נעמד קרוב אליי ״תיזכר שוב,״ אמרתי משלבת את ידיי ״מצידי תהיי גם 15״ הוא מלמל ״לא אכפת לי.״ הוא הרים את סנטרי אליו, הוא נשק לשפתיי ברכות משכרת שוב, ״לא באמת, אני מקווה שיש לך 16.״ הוא הוסיף והתאפקתי שלא לצחוק, אך זה היה חזק ממני.
״אנחנו לא חזרנו.״ אמרתי לו והוא נאנח ״אפשר שנלך אליי?״ הציע ״כבר מאוחר..״ מלמלתי ״מחר חופש.״ הוא אמר ״אני עדיין צריכה לחזור בשלב מסוים הביתה,״ הסברתי ״תגידי שאת ישנה אצל אמה״ המשיך ״ו? איפה אני אשן?״ שאלתי משלבת את ידיי ״יש לי מיטה את יודעת״ אמר כמובן מאליו ״והיא זוגית״ הוא אמר בחיוך מתלהב והתחלתי לצחוק. ״אם אתה רק תיגע בי הלילה,״ אמרתי באזהרה ״אני לא אעשה משהו שלא יכבד אותך״ הוא לחש ונישק את שפתיי ״זה נחשב ללגעת״ אמרתי בהתגרות ״זה כבר לא יכבד אותי לא לנשק אותך.״ הסביר ״למה?״ שאלתי לא מבינה ״כי אף גבר לא יכול להישאר אדיש אלייך.״ הוא נישק את שפתיי שוב, ממיס אותי.
אוהבת המון❤️👅