part 13

5.1K 260 114
                                        

לא שכחתי את הסיפור לרגע אהובות, מבטיחה לכתוב בתדירות גבוהה יותר ❤️
״אז מה את אומרת, נרקוד״? אביאל שאל כשהוא בוהה בי לא מנסה להסתיר את זה אפילו
״אני לא טיפוס של ריקודים״ עניתי לו בקצרה כשאני לוקחת ממנו את הכוס שתייה
אני שונאת לראות את הקלות דעת שלו.
״את מנסה להשאיר אותי סאחי״? אביאל שאל בחיוך קטן כשהוא חוזר ללטף את רגלי מתחת לשולחן
״מנסה להשאיר אותך חי, אתה נוהג אם שכחת״ הזכרתי לו ואביאל גיחח כשהוא עולה עם ידו מעט למעלה בליטופים משגע כל חלק שפוי בי
״אנחנו הולכים לרקוד״ מור לפתע צעקה מסיחה את דעתי מהמגע של אביאל
״מי זה אנחנו״? שאלתי בהרמת גבה קלה בידיעה שמור מאוד שיכורה ולא מודעת
״אני, שוהם, נטע ורון״ מור אמרה בציחקוק קטן ואני נאנחתי ביאוש,
היא כל כך תצטער על זה מחר.
״אתה שומר עליה כן?״ שאלתי את רון כשאני נותנת לו את המבט הכי מאיים שהצלחתי להוציא מהפנים האשכנזיות שלי
״סמכי עלי״ שוהם אמר בקריצה כשהוא תופס במותן של מור ביד אחת ובכוס שתייה ביד השנייה
הבטתי בהם מתקדמים לעבר הרחבה ונשכתי את שפתי התחתונה בבאסה
למה אני לא יכולה גם להיות קלילה כמוהם ופשוט לעוף על החיים שלי בלי לחשוב יותר מידי
״נו תראי מה זה, נשארנו לבד״ אביאל אמר בחיוך כשהוא מתקרב אליי שוב יותר מידי
״כולי צמרמורות מהתרגשות אתה לא רואה״? שאלתי בציניות כשאני מושיטה לו את ידי
״אני מת על הצד הזה בך״ אביאל אמר בחיוך יפה כשהוא תופס במותניי בחוזקה והפנים שלנו צמודות מידי
״זה הצד היחיד שראית״ עניתי לו במעט גימגום לחוצה מהקירבה.
תתאפסי על עצמך אמה.
״לבנתיים״ אביאל לחש לי לאוזן ומבלי לתת לי אפשרות להגיב פשוט תפס בידי ומשך אותי לעבר היציאה
״מה, לאן״? שאלתי מעט לחוצה בזמן שאביאל ממשיך לדחוף אנשים ולנסות לצאת
״הפתעה״ הוא אמר בקצרה ממשיך לפלס את דרכו מבין הבליינים השיכורים
לאחר המון דחיפות של אביאל וקללות של אנשים הצלחנו לצאת משם.
בחיים לא חשבתי שאהיה כלכך שמחה לצאת ממסיבה.
אני חייבת להשלים עם זה, אני סאחית.
״אוקי אז עכשיו אתה מוכן להגיד לי לאן זה״? שאלתי את אביאל בשנית בזמן שאני נסחבת אחריו עם הרגליים הכואבות שלי
אביאל בחוצפתו הרגילה החליט שלא לענות לי ולהתעסק בפלפון שלו, מה שהרתיח אותי יותר
״אביאל״ צרחתי בעצבים כשהיינו מספיק רחוקים מאנשים
אביאל הסתובב אליי כלא מבין ואני נאנחתי בתיסכול
״כואבות לי הרגליים מהעקבים, אז או שתלך לאט יותר או שניסע עם הרכב שלי״ קבעתי בנחיצות מעסה את רגליי הכואבות
שונאת עקבים.
אביאל צעד לעברי וכשהיה קרוב לפניי הוא הסתובב כך שגבו מופנה לפניי
״תעלי״ הוא קבע בקצרה ואני הרמתי גבה מבולבלת
״מה תעלי״? שאלתי לא מביננ ואביאל כתגובה פשוט ירד על בירכיו והוריד לי את העקבים.
״מה אתה עושה״?! שאלתי בלחץ ואביאל גיחח כשהוא נעמד לפני מחזיק בעקביי ביד אחת
״תעלי לי על הגב אסחוב אותך, זה ממש קרוב״ אביאל קבע בחיוך ואני נאנחתי
אין לי כח להתווכח איתו.
״שלא תעז להתלונן על המשקל שלי״ אמרתי בכעס כשעליתי על גבו כמו ילדה קטנה
״נו נוח עכשיו״? אביאל שאל לאחר כמה שניות כשהוא הולך בקלילות כיאילו הוא סוחב שקית על הגב ולא בחורה ששוקלת 56 קילו.
״לי כן״ אמרתי בחיוך קטן כשאני מערסלת את ידיי סביב צווארו נהנת מכל שניה שהריח שלו כלכך קרוב לאף שלי.
מה לעזאזל קורה לי?
*נקודת המבט של שוהם*
״כמה שאני נהנה אח שלי״ רון צעק לי כשהוא מחוק לגמרי ונטע בזרועתיו מחוקה גם היא
הוא ללא ספק מסודר ללילה.
אביאל והשטיות שלו, איך אני תמיד נגרר לביביסטר של החברות של הבחורה שהוא רוצה.
הוא לא משלם לי מספיק בישביל זה.
הרגשתי ידיים קצרות מחבקות את גבי והסתובבתי במהירות לראות מי זו
חיוך קטן עלה על פניי כשראיתי את מור.
מור היא הילדה הטובה, הילדה החרשנית וחסרת הביטחון
לא הבחורות שאני נוהג להתעסק איתן
ולראות אותה שיכורה ומשוחררת ללא ספק עשה לי משהו קטן
אפילו שאין לי שום קשר איתה מעבר למבטים בבית הספר.
חיבקתי אותה בחזרה כשאני זז ביחד איתה בקצב של השיר שהתנגן
״איזה נמוכה את אני מת מזה״ לחשתי לה באוזן בזמן שאני תופס במותנייה ומצמיד אותה מעט אליי
הגובה שלה זה הדבר הכי חמוד בעולם, קומפקטית כזו.
״וזה רע״? מור שאלה בבילבול כשהיא נצמדת אליי יותר מעירה בי דברים שלא חשבתי שקיימים לגבייה
״זה הדבר הכי חמוד בעולם״ עניתי לה בחזרה והיא חייכה  חיוך של ילד קטן ומרוצה
אני נשבע שלרגע הדבר היחיד שרציתי היה לנשוך לה את החדודים.
לפתע מור נדחפה רחוק ממני ואני ניסיתי לתפוס בה ללא הצלחה
אחד מהבליינים שכניראה היה שיכור, נפל עליה.
״בת זונה עקומה״ הבחור צרח עליה כשהיא עדיין על הריצפה והוא כבר הספיק להתרומם
מבלי לשלוט על ידיי נתתי לבחור אגרוף שהספיק להפיל אותו בחזרה לריצפה
״שוהם לא״ מור צעקה כשהיא מרחיקה אותי מלהמשיך להרביץ לו
״פעם הבאה תחשוב פעמיים לפני שאתה מדבר ככה לבחורה״ ירקתי לעברו בכעס ונתתי למור לקחת אותי הרחק ממנו
״למה הרבצת לו״? מור שאלה מבולבלת כשהיא מביטה בי במבט מאוכזב
״ראית איך הוא דיבר אלייך״?! שאלתי בכעס המום מהדרך שבה היא מעבירה דברים
מור נשכה את השפה התחתונה שלה והשפילה את מבטה לריצפה
ברגע אחד כל הסטלה שהייתה לה ירדה והיא חזרה להיות מור חסרת הביטחון מהבית ספר
הרמתי את סנטרה כך שתביט עליי וחייכתי לעברה חיוך קטן
״תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב, אל תיתני לאף אחד, אף פעם לדב-
התחלתי לאמר אבל שפתייה של מור קטעו אותי מלהמשיך
ואני, קצת שיכור וקצת כועס
נישקתי אותה בחזרה.

Yayımlanan bölümlerin sonuna geldiniz.

⏰ Son güncelleme: Nov 26, 2019 ⏰

Yeni bölümlerden haberdar olmak için bu hikayeyi Kütüphanenize ekleyin!

TroubleHikayelerin yaşadığı yer. Şimdi keşfedin