פרק 1-

17 2 1
                                              

הייי!, תראו מה הקורונה גורמת לי לעשות..
אז אני מעלה את הסיפור הזה הוא קצר כן אני יודעת אבל אני אשמח שתקראו ותגידו לי אם להמשיך אותו או לא. תצביעו ותכתבו בבקשה שאני אדע אם להמשיך💞

בעולם שאתה יודע ששטן לא יכול להיות עם מלאך עובדתית אתה מבין שהחיים שלך בפח.
אתה מבין שאתה ממשפחת שטנים אתה מבין שנדפקת, נדפקת חזק.

והדבר הכי דפוק שאתה שטן בגלל סכום הכסף שלך, או שתה שטן, עני, לא יכול לעשות כלום, לא יכול לשנות את המצב, דפוק בגלל שהמשפחה שלך דפוקה, חי בשכונת הגיהנום, הופך לשטן בשביל לשרוד.

או שאתה מלאך, עשיר, עושה מה שרוצה, כולם אוהבים אותך, אוהבים אותך בגלל שהמשפחה שלך אהובה, חי בגן עדן, עוזר לאנשים בשביל לשרוד.

דלת חדרי נפתחת ודור נכנס אליה, דור הוא אחי ללא קשר דם, הוא החבר הכי טוב שלי מגיל 0. מבין אותי תמיד. דור גר אצלי, לפני שהוא עבר לגור אצלי הוא באמת עבר גיהנום, ההורים שלו עזבו אותו והוא היה חי בבית יתומים, שהכרתי אותו ביקשתי מאימא שלי שנאמץ אותו וזה מה שקרה.

״יוצאים היום?״ שואל ואני נאנח, ״אני עובד ערב היום, השגתי משמרת כפולה היום בבר״ הוא מהנהן ואני נאנח שנית.
״מה תעשה מחר תבוא לבית ספר?״ דור שואל, ״כאילו יש ברירה.״ אני משיב.
אחרי שאבא שלי נפטר ונשארנו רק עם אמא שלי הבנתי שלהיות שטן זה נוראי.
אבל אף אחד הוא לא שטן במקום הזה, המקום הזה הוא יותר טהור מגן העדן של המלאכים, זה חרא! זה חרא! יש פה אנשים שעושים כלכך הרבה בלי שאין להם כלום ואנחנו נקראים שטנים. חרא בסדר? חרא על העולם המסריח הזה.
גם מהבית ספר הזה אתה לא יוצא כלום, ובעיקר מהשכונה הזאת.

אני מתארגן לובש בגדים שחורים, זאת הפעם השנייה שלי שאני עובד במועדון הזה, הפעם הראשונה הייתה זוועה, זה היה מסיבה של סאחים מתים והיה מבאס לעבוד אפילו, לא היה טיפים לא היה כלום.
אבל לעומת זאת, הבנתי שהיום המשמרת הזאת אני הולך לקבל הרבה טיפים ולהרוויח הרבה, הלוואי.

-

״ביי אמא אוהב אותך לילה טוב״ אני נפרד מאימי.
השעה 19:00 אני עולה לאוטבוס לעבר המועדון.
אני מקבל הודעה מדור-

״אחי יחתיכת מניאק מי השיג לך משמרת כפולה היום במועדון?״

אני משיב-
״מה למה? מה יש?״

דור כותב בחזרה-
״נשמה הבנתי שכל המלאכים יהיו שם, ומסיבות מלאכים זה כסף כפול 5, אתה מניאק יפה לך תהנה ותעשה קופה.״

אני מחייך וסוגר את הטלפון, יורד מהאוטבוס ונכנס למועדון הריק,
״היי אתה... איתן?״ שואלת האחראית משמרת, ״כן את אחראית משמרת?״ אני שואל והיא מהנהנת, ״אני מור, אם אתה צריך משהו הערב אני פה בשבילך, מסיבה חזקה היום אתה הולך לעשות טיפים טובים, בהצלחה. זה הסינר שלך תיהיה בבר הראשי.״ היא מחייכת לעברי חיוך מובך, מעבירה לי באיטיות את הסינר.

אני מסתובב והולך אל הבר, ״אממ איתן?״ אני שומע קריאה תמימה מאחורי ומסתובב, ״כן?״
״חשבתי אולי.. אה..״ היא עוצרת את עצמה ונושמת באיטיות, ״סליחה. חשבתי אולי לבקש את המספר שלך?״
להגיד שאני לא רגיל לזה ולצאת הבחור הכי חי בסרט בעולם שחושב שכולן רוצות אותו? כי זה לא פעם ראשונה.
אבל זה פעם ראשונה שעשו את זה כלכך חמוד אני מניח, אני אתן לזה צאנס. בשביל אמא שלי, שמחכה כבר שאני אביא אני בחורה הביתה, גם ככה מור הזאת נראת אחלה, גם בדיבור וגם במראה.

״אני חושבת שזה אפשרי״ היא מגישה לי את הטלפון שלה ואני מוסיף את מספר הטלפון שלי.
״תודה״ היא אומרת ומחייכת, ״בבקשה מור״ אני מחייך לעברה והפעם הולך משם.

-

המסיבה מתחילה, כולם מגיעים בחליפות ובנות בשמלות מיני נוצצות, כל אחד נראה שיש עליו לפחות אלף שקל רק על הבגדים.
״בירה״
״ויסקי״
״ואן גוך״
״ערק״
״שמפניה״
טיפ 100 שקל, טיפ של 50, טיפ של 20, טיפ של 200.

זה ממשיך, כמו מעגל כזה, כל אחד כמו השני ואף אחד לא משתנה.
״היי איך הולך?״ מור ניגשת אליי ואני מהנן מוסר לה שהכל טוב, ״יופי אני שמחה, המשמרת שלי נגמרה בדיוק יש לך כפולה?״ היא שואלת ואני מהנן. ״טוב ביי״ היא אומרת ואני מחבק אותה בקטנה.

השעה כבר 2 בלילה וזה לא נגמר.
אני נשען על הבר מסתכל לעבר האנשים, זוג לוקח את עיניי ואני מסתכל עליהם, הם צועקים אחד על השני.
״פאק..״ אני ממלמל לעצמי שהבחורה נותנת לבחור כאפה, הבחור מסתובב והולך והבחורה מתיישבת על הבר.
״בקבוק שמפנייה בבקשה״ הבחורה הקטנה בעלת השיער המתולתל מבקשת.
״תעודת זהות בבקשה״ אני מבקש, ״בבקשה אל.״ היא אומרת שקולה נחנק, ״אני מצטער יש תעודת זהות או שאין?״ אני מבקש שנית רואה שהבחורה מתחילה לבכות.

אני מוזג לה כוס קולה ונותן לה, ״תשתי תירגעי״ אני אומרת לה, ״בבקשה תעזור לי.״ היא מתחננת.
אני מניח את ידי על ידה והיא מרימה אותה במהירות, שיט.
״אהה מצטער״ אני אומר משפיל ראשי, ״סליחה אבל לא אוכל להביא לך שמפנייה, את בת 17 ואסור לי להביא לך, אני חושבת גם שעדיף לך לא לשתות-״
״אל תחשוב בסדר ? אתה לא מכיר אותי, ותפסיק להצטער. אני אשלם לך כפול בסדר? אני חייבת את המשקה הזה.״

״מצטער.״
היא קמה ונעלמת.

אני מסיים את המשמרת, השעה 5:00 ואני בדרך הביתה הולך ברגל, האמת שכן עשיתי קופה היום ואין מאושרים כמוני.

ההליכה הביתה היא בערך חצי שעה, אני מוציא את האוזניות ומתחיל להתקדם לעבר הבית שהשקיעה עולה לה.

אני מגיע הביתה, מוריד את בגדיי ונשכב על המיטה שלי בחדר עם דור, אני לא יכול להפסיק לחשוב על המסיבה היום, זה היה פשוט מוזר.
ובעיקר אני לא יכול להפסיק לחשוב על הבחורה, המלאכית עם השמפנייה.

מלאך שטןWhere stories live. Discover now