היי:) וואי לא העליתי מלא זמן, סורי אני עוברת לבית ספר חדש והכל עמוס בטירוף!
את האמת אני מצטערת אם לאתאהבו את הפרק כי אני לא אהבת אותו :(
אני פותחת את הדלת של החדר . החדר שלי מבולגן, יש לי כמה בגדים זרוקים על הרצפה וכל חומר הלימוד שלי מפוזר על השולחן.
אני מכניסה את ג׳סטין. ״תישאר פה ואל תצא!״ אני אומרת ובאותו זמן שומעת את אמא צועקת את שמי
כשג'סטין מתיישב על המיטה שלי אני סוגרת את הדלת. "אני באה אמא!" אני צועקת לה .
אני יורדת במדרגות מפוחדת. היא בטח הולכת להשתגע.
"אנני מה הולך פה?!" היא פונה אליי כשהיא מבחינה בי. פנייה זעומות והטון שלה קשה.
אני לא יודעת מה לענות. מצד אחד אני יכולה להגיד לה את האמת שהיו כמה בנות שכנראה החליטו שאני ממש רעה כי הם באו להרוס לי את הבית והכל בגלל ג'סטין?
זה לא נשמע אפילו אמין . זה נשמע מוזר. האפשרות השנייה היא לשקר. בחיים לא שיקרתי כל כך הרבה.. או בעצם בכלל. אני לא כזו, אבל היומיים האחרים הוציאו ממני שקרים.
"אנני תעני לי!" היא מאיצה בי.
"הייתה פה מסיבה. "
אני אומרת ונושכת את פנים הלחי שלי . אני לא מאמינה ששיקרתי שוב. לאמא שלי, שתמיד הייתה טובה איתי. אני שיקרתי.
"למה יש זרים בגינה?" היא שואלת .
"אממ.. מישהו הביא לי את זה"
"אנני את משקרת לי? אני יכולה לדעת שכן!"
אני מוציאה אנחה קטנה , הלב שלי דופק מהר. אני לא רגילה לדברים כאלה. אני לא רגילה שהיא כועסת עליי. אני לא רגילה לשקר. אני לא רגילה להחביא בנים בחדר. שיט. ג'סטין בחדר שלי.
"אנני תעני לי כשאני מדברת אלייך!" היא צועקת.
"אני מצטערת אמא זו לא הייתה אשמתי " אני לא שמה לב שאני בוכה עד שאני מרגישה את הדמעות על הסנטר שלי
"מה לא היה אשמתך?" היא שואלת .
מגיעה לה לדעת את האמת . אני אספר לה.
"אמא הוא הזמין אותי אמרתי כן וא האינטרנט ובנות שבאו להרוס ושיקרתי ללין והיא באה לעזור ועכשיו הוא בא עם זרים ו-" המשפט שלי נקטע על ידי אמא שלי.
"מה? אנני דברי לאט, מי זה הוא?! ושיקרת ללין? למה? "
"הוא זה ג'סטין ביבר."אני אומרת ומבינה כמה לא אמין זה נשמע.
"הוא הזמין אותי לפגישה היום והסכמתי. ואז זה התפרסם באינטרנט"אני ממשיכה
הדמעות שלי יוצרות לי גוש בגרון וקשה לי לדבר.
--------------------------------------------------------------
לאחר חצי שעה שבה אני מסבירה לאמא הכל, נותרה לה רק שאלה אחת.
"אנני הוא פהנכון?"
אני מהנהנת."הוא בחדר שלי"
"אנני! מה הוא עו/שה בחדר שלך.?!"
"אמא! אמרתי לו להיות שם בינתיים."
"תביאי אותו, עכשיו!"
-נקודת מבט של ג'סטין-
אני שומע את אנני ואמא שלה צורחות אחת על השנייה , הייתי יורד בל היא ביקשה ממני לא. אני שואל את עצמי אם היא סיפרה לאמא שלה.
זה לא אמור להיות ככה. אני לא אמור להיות פה.
למה בכלל בא לי להיות איתה? אני לא מכיר אותה.
"היא חמודה"
המוח שלי אומר לי ואני מנער את ראשי. היא לא הראשונה שזה קורה לה בגללי , היא לא הראשונהשצריכה לשקר.
המחשבות שלי נקטעות על ידי רעש שמגיע מדלת החדר .
הדלת נפתחת באיטיות ואנני נכנסת לחדר. היא נראית נורא. מרוח לה איפור שחור על הלחיים והשיער הכהה היפה שלה מסתיר את העין השמאלית שלה.
"היא רוצה לראות אותך" היא אומרתלי. הקול שלה שביר. לא כמו תמיד בדרך כלל יש לה את הקול העדין הזה,
ההבנה מכה בי. היא אמרה לאמא שלה. ואמא שלה רוצה לראות אותי?
"אוקיי" אני אומר
אני קם מהמיטה ובמתקרב אלייה ליד הדלת . "אוקיי" היא מחזירה לי ואני שולח אלייה חיוך שמראה שהכל בסדר.
אנחנו יורדים במדרגות. היא לפניי . אני מעביר יד בשיער. כשאנחנו מגיעים לסלון אני רואה אישה עם שיער בהיר יותר משל אנני יושבת על הספה . העיניים שלה בצבע כחול, כמו של אנני. היא נראית בת 40.
היא בוהה בי ואני בוהה בה בקצת מבוכה, לא יודע מה לעשות
סורי אני יודעת שהפרק הזה לא היה משהו, בכל אופן הפרק הבא יהיה יותר מעניין! תגיבו ♥
YOU ARE READING
love me (fanfic- justin bieber)
Fanfiction״תסתכלי עליי , בבקשה?״ הוא פנה אליי שוב. הסתובבתי באיטיות . ״אנני, אני מצטער״ קולו נשמע שבור. ״אני אוהב אותך״. אני מרגישה את הפנים שלי בוערות מדמעות .. ולא מאמינה שזה קרה לי סיפור על נערה נורמלית שהלכה לפגישה עם ג׳סטין ביבר, שלא מרצונה וחייה השתנו...
