"עשרים" אני אומרת בבכי.

כל התחת שלי בוער כמו לא יודעת מה. ובאלי פשוט למות.

אני מרגישה מגע קר על אחת מהלחיים של הישבן שלי ונבהלת.

הוא מנשק את הסימנים האדומים "זה בסדר" אני אומרת בתקווה שהוא יפסיק לגעת בי "לא צריך" אני מנסה לקום והוא חוסם אותי

"אני לא שואל אותך סימון,אמרתי לך" הפסקתי להאבק  והלחי שלי פגשה במזרון כמו ברבע שעה האחרונה

"למי את שייכת?" הוא נותן לי נשיקה בלחי של הישבן "לעצמי" מיד אחר כך הישבן שלי שורף שוב מה"פליק",אני נאנקת בהפתעה.

"שוב..למי את שייכת?" לאף אחד!! "לך" אני אומרת ביאוש והוא מנשק את המקום האחרון ומרים אותי מושיב אותי על הברך שלו.

אני יכולה לשים לך שהרבע שעה הזאת מאוד..אה..הלהיבה את ה..את פלג הגוף התחתון שלו.,אי שם..

"רואה?" ברגע שאמרת מה שרציתי לשמוע זה נגמר" אתה עדין נוגע בי. הדבר הדוחה הזה לא נגמר בכלל.

"בואי נלך לישון,את בטוח מותשת מהטיסה בייבי שלי" לא שלך ותפסיק לקרוא לי בשמות חיבה כבר!!חבל

שאין לי אומץ להגיד את זה..

"יש לך חדר בשבילי?" אני אומרת בתקווה שאהיה לי מקום רחוק ממנו "כן,אבל אני רוצה שתשני איתי עכשיו"

אבל.. "קדימה" הוא מרים את השמיכה ואני נכנסת לתוכה בעצב

הוא נכנס אחרי שהוא מוריד את הבגדים שלו ונשאר בבוקסר,מצמיד אותי אלי "רואה כמה אני יכול להיות נחמד?" אה..לא.

"תורידי את הבגדים שלך שתרגישי בנוח" עכשיו,אחרי כל מה שקרה גם 800 חרמוניות מעלי לא יגרמו לי להרגיש בנוח. הרגשתי ממש זולה.

"אתה יכול לא לגעת בי?" אמרתי בטון רועד וזהיר "אני רוצה קצת להיות עם עצמי" מיהרתי להסביר את עצמי ,מפוחדת מהתוצאות

"מ..לא,נוח ככה" הוא נושק לכתפי ואני מתכווצת "תנסי להנות קצת,את רצינית מידי"

רבע שעה אחרי שהוא נרדם ברחתי מהאחיזה שלו ונכנסתי לחדר אחרי שהיה נראה כמו חדר אורחים.

התכווצתי ליד הדלת והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה.

מעולם לא הייתי בכינית ואני לא זוכרת את הפעם האחרונה בחיים הנורמלים שלי שבכיתי..עברתי כל כך הרבה חרא וכנראה שעדין נשארתי בן אדם זבל אם אני נענשת בכל פעם מחדש.

"סימון!" צעקה הקפיצה אותי ומיד קמתי. התקדמתי לדלת אבל היא נפתחה בתנופה והבלונדיני הסתכל עלי-מבטו מתרכך

"הדאגת אותי" בטח.כן בטח.

"בואי" הוא מנסה למשוך אותי

TAKEN(Niall Horan fanfic )~hebrew~Read this story for FREE!