!לא שוב!

136 17 15

אני הולך לי, אני מרגיש בעננים. אני מסתכל על חברה שלי, זואי. אני מסתכל על הבקסטריט בויז הולכים כמו בכנופיה ומדברים על כל מיני שטויות שגורמים לי לצחוק. אני בבגדי הנבחרת, מחבק את זואי ומחזיק משהו כבד ביד. אני מניף אותו בשמחה מידי פעם אבל מה אני מחזיק? אני מסתכל על הידיים שלי ורואה שיש לי גביע אליפות ביד. ניצחנו? לא זכור לי. זה גרם לי לשמוח עוד יותר. כי הגביע בידינו ואם אני מחזיק אותו אז אני הכנסתי את הגול המנצח. פק רץ אליי ואומר "אתה מלך." אני מחייך ואומר לו "תודה אחי." הוא צחק ואמר לזואי ולי "בואו תתקרבו אלינו. אנחנו לא נושכים." התקרבנו אליהם. זואי משכה אותי שאלך בקצב שלה ואני מסתכל לצדדים בתחושת גאווה. יש לי חברה, ויש לי גביע. כולם מריעים לנו מהצדדים. זו תהלוכת ניצחון. אני מניף באויר את הגביע שוב ושוב. ומנשק את הגביע. כאילו הוא החברה שלי. ואז כדי להרגיע את זואי אני מנשק אותה. שוב מחיאות כפיים ואז...

אני מבין שיש לי רגל בריאה ואין לי קביים. משמחה אני זורק את הגביע, תפוס תאוצה ורץ. זואי רצה אחרי. אני רץ במעלה מדרגות הבניין ואני מסתכל קדימה. אני ממשיך לרוץ אבל. אבל אין המשך. אני רץ עכשיו באוויר וזואי מסתכלת מהבניין שרצתי ממנו. היא מסתכלת לי בעיניים ובוכה. הדבר האחרון שאני רואה זה את עינייה הסגולות.

"לא שוב." צרחתי, קפצתי וקמתי בתנופה. הסתכלתי סביבי מתנשם בכבדות ושואל את עצמי איפה אני נמצא עכשיו.ואז ראיתי שזואי מלטפת לי את השיער על הדשא ליד האגם. "לא שוב מה? תירגע, לא קרה כלום. אתה פה בדשא ליד האגם, אני איתך והכל בסדר" היא שאלה בהפתעה. "לא סתם. לא משהו רציני." זואי בחנה אותי בעינייה ואמרה "תספר לי, אני פה להקשיב לך. אגב, נראית כל כך יפה כשישנת..." הייתי חייב להעיר משהו שרק אני הייתי אומר אז אמרתי "אז נחזור לישון אחר כך, אבל אני רוצה לספר לך שאני כל הזמן חולם שאני נופל מגג והדבר האחרון שאני רואה הוא את עינייך הסגולות. הפעם זה היה כשהבנתי שאין לי גבס רצתי ואת רצת אחרי. אני נופל מבניין ורואה אותך בוכה. פעם שעברה זה היה שאני בא ליפול ואת מחזיקה ומשחררת אותי. ובפעמים אחרות את פשוט עומדת ובוהה לי בעיניים." אמרתי לה את כל זה מהר.

ראיתי אותה מהרהרת וחושבת. אחרי איזו שתיקה שנראתה כמו נצח והיא לא ארכה יותר משתי דקות אחדות, היא אמרה "זה ממש אבל ממש מוזר. אני חולמת כל לילה שאנחנו יושבים על הגג ומדברים, וברוב החלומות הכל בסדרר אבל בכמה חלומות קרה שלי אני מסתכלת הצידה לכמה רגעים ואז אתה פתאום נעלם לי מהעיניים. כאילו בלעה אותך האדמה ואני מחפשת אותך ולא מוצאת. לפני שהגעת חלמתי כל הזמן שאני נמצאת בבריכה לבד. אני שוחה והכל בסדר, באיזשהו שלב של החלום אני מרגישה כאילו אין לי יותר אוויר ואז אני נאבקת במשהו, או במישהו. לבסוף אני נצמד לקרקע ופולטת את בועת האויר האחרונה שנשארת לי בפה ואז אני מתעוררת כאילו לא קרה דבר." חתכתי אותה באמצע ואמרתי לה "ואני הייתי בשדות עם וורידים חתוכים לפני שהגעתי לפה. החלומות שלנו מוזרים מאוד." היא הנהנה ואמרה "כאילו אנחנו מאבדים את היקר לנו מכל. אתה כל פעם מאבד את החיים ואני מאבדת אותך ולפעמים את החיים. יכול להיות שיש קשר בין השניים?" היא הרהרה איתי ואמרתי לה "נחשוב על זה הלילה. חוץ מזה, אין לך טניס או משהו כזה?" החלפתי נושא, לא רציתי לחשוב על החלומות ההזויים שלי. היא חייכה ואמרה "היה, נגמר מוקדם כי הבן של המורה חולה. היא אמרה לנו להתאמן אבל כולן הבריזו." לטיפתי את פניה ושאלתי אותה "כמה זמן את כבר פה?" היא חייכה אליי, הסתכלה בשעון ופניה הראו את ההפתעה. היא שאלה את עצמה בקול מופתע "שעתיים וחצי?!?!?!" סובבתי את ראשי מהר מאוד ושאלתי אותה "מה?!!?!???? אני ישן כמעט שלוש שעות?" היא הרימה את הגבות ועצמה את עיניה והנהנה. זה גרם לי לחייך. היא רק צחקה ואמרה "השלווה והרוגע הרדימה אותך?" הנהנתי בתחושת אובדן. "זה מדהים, אני לא יכולה לסבול יותר מידי שקט סביבי. אני כשאני נרדמת זה עם מוזיקה באוזניים.  וגם אז לוקח לי זמן להירדם." חייכתי ואמרתי לה "גם אני נוהג להירדם עם מוזיקה, אבל שלווה יכולה לעזור לי לנקות את המחשבות שלי ולשקוע ברגע עם עצמי ועם הטבע שיש פה. ככה זה גם כשאני מצייר. אם אני שומע רוק, יוצא לי ציור בהתאם למוזיקה. אם אני במקום פסטורלי ובלי מוזיקה. אז... הבנת. אני בנאדם של רעש כמוך אבל אני יכול ליהנות משלווה כזו."  

היא נעמדה על רגליה וניסתה לעזור לי לקום. הפלתי אותה בכוונה עליי והתנשקנו. גיליתי שאני נהנה מזה. היא צחקה תוך כדי ואמרה "יאללה בוא. שלא יחפשו אותך או אותי." צחקתי דגדגתי אותה וראיתי את החיוך המקסים שלה. נישקתי אותה ועשיתי לה דווקא. אחרי שהיא וויתרה לי ונתנה לי לנשק אותה החלטתי שהפעם באמת אתן לה לעמוד ולעזור לי לעמוד. היא ליוותה אותי עד הבקתה ונישקה אותי לנשיקת לילה טוב. חייכתי והחזרתי לה נשיקת לילה טוב משלי. "אמרו לך פעם שאתה חתיך?" היא שאלה. חייכתי וליטפתי אותה, בצחוק אמרתי לה "כן, יותר מידי פעמים." חייכתי וקרצתי לה. "יפהפייה שלי שיהיה לך לילה מקסים, ותשתדליי לחלום חלומות פז. שיהיו עליי במיוחד." שוב קרצתי לה, נתתי לה נשיקה שוב ונכנסתי לבקתה. אמרתי לבנים "לילה טוב." והלכתי לחשוב במקלחת על פשר החלומות האלו.

אם אני חולם על כל פעם שאני נפגע. וזה לא קורה. כי זה רק חלום, אז מה לא בסדר?אוליי זה אמור לבשר משהו? בחלום הראשון שחלמתי הרבה זמן, רצתי בתוך יער. מיד אחר כך זה באמת קרה. חלמתי על שדות, עברתי כמה כאלו כשהגעתי לפה. ליפול מבניין? איך זה אפשרי? זה ממש מוזר. אני לא מצליח לפענח את החלום הזה. ונמאס לי שהוא חוזר על עצמו בווריאציות שונות. הלוואי שאני אבין את החלום הזה כבר.

יצאתי מהמקלחת, קי ישב בסלון ואמר "אחי, כמה שנים אתה יכול להתקלח?" משכתי בכתפיי ועליתי למיטה בסבבה. הורדתי את הניילונים מהגבס. ועכשיו לבשתי רק בוקסר. החלפתי את העגיל גולגולת שהיה לי באוזן לעגיל טבעת רגיל. אני חייב לעשות קעקוע חדש. צצה לי פתאום המחשבה המוזרה הזאת. ועוד מחשבה קפצה לי לראש. לברוח או להישאר? יש לי פה את זואי ואת הבקסטריט בויז. מחוץ לפנימיה אין לי כלום כולל מדים. בשביל מדים להקריב את כל החברים שלי? אני לא יודע. אם אני אעזוב את הפנימיה ולא יהיה לי לאן לחזור, אני אמצא בית, עבודה ואחיה עם עצמי ועם העתיד החדש שלי. אם אני לא אעזוב, אני אעלה בסופו של דבר על מדים ולבסוף גם תהיה לי קרירה צבאית איפה שלא אהיה. אני בלי פתרונות ורק עם דילמות. מתי תהיה לי תשובה נורמלית ואמיתית על הכל?

אני והצרות שליRead this story for FREE!