הגענו לתל אביב שפתאום שמענו צעקה, הבטנו מסביב וראינו אנשים רצים, מהר נסענו מהמקום...
שמנו את הילדים בג׳ימבורי שליד המקום שבו ניתן להתחיל למלא פרטים לאימוץ.
"שלום" אמרה אישה אחת שנכנסנו לבניין של המקום שבו ממלאים פרטים, חייכנו לעברה ונכנסנו למשרד גדול בו ישב איש בבגדים מכובדים שמשקפים יושבות על עיניו
"כן?"הוא אמר
"מצאנו שני ילדים שאמא שלהם מתה ונרצה לשלוח אותם לאימוץ אבל אנחנו לחפש משפחה" אמרתי והוא הנהן, הוא הביא טפסים שנמלא ואז כל מיני כתובות של אנשים שמחפשים לאמץ, התחלנו במסע.
הגענו לעוד בית, היינו כבר בבית עם 10 ילדים, בבית עם שתי לדרים ושלוש ילדים, בבתים של משוגעים ומה לא, זה בית לפני האחרון, הארי הוציא מהתיק שלו לדקה את התמונה, הוא תמיד איתה, תמונה שלו עם דאס ואמא שלו ויש שם עוד מישהי, מישהי שהוא לא מכיר.... הוא הכניס את התמונה ודפק בדלת
"רגע" שמענו מבפנים וחיכינו.
"היי אנחנו ל..."
"כן אני יודעת, אני ג׳מה , נעים להכיר"
"הארי"
"אמילי"
"תיכנסו" היא אמרה ונכנסנו, בית מסודר זה טוב, די גדול, יש חצר ושלוש חדרים רקים, התיישבתי איתה הסלון ודיברנו
"אז יש לך ילדים?" שאלתי בעודי מביטה בהארי שהסתובב בחצר
"לא, מקווה שיהיו לי עוד מעט שניים" היא אמרה והביטה בי, צחקקתי...
"ומשפחה?"
"אני ... לא ממש מכירה אותם" היא אמרה והחלטתי לא לדבר איתה על זה.
המשכנו לדבר על הארי, על ג׳מה ועל הילדים
"הארצ׳וק בוא חמוד, הולכים" אמרתי בקול אימהי וסמכותי ואחזתי בידו "אני לא בן חמש" הוא אמר נעלב "אז תתחיל להתנהג כאילו אתה לא בין חמש" אמרתי וחייכתי "ביי, היה כיף לראות אותכם" ג׳מה אמרה והנהנתי
"כן, ביי" הארי אמר ויצאנו.
אספנו את הילדים מהג׳ימבורי
"אפשר גלידה?" שניהם שאלו וחייכנו
"כן, איזה טעם?" שאלתי והבטתי בהארי
"תות וושוקולד הארי הכריז
"וניל" גיל הכריז
"מנגו" ליבי הכריזה וחייכה בביישנות ,"
נכנסתי לגלידרייה וקניתי לכולנו גלידות, נכנסתי לאוטו וחילקתי לכולם
"למה אתם מוסרים אותנו?" גיל שאל וחשכו פני
"כי... יהיה לכם יותר טוב בבית אחר..." הארי מלמל ואכל מהגלידה שלו, ליקקתי גם אני את גלידת הריבת חלב שלקחתי.
המשכנו בנסיעה השקטה. עוד שלושה ימים חוזרים חזרה לחול ואז נצטרך תוך שלושה חודשים להחליט לאן הילדים ייילכו, הרגשתי כלכך רע בגלל זה....
הגענו למלון, התיישבתי על המיטה שלי ושל הארי
"מה קרה?" ליבי שאלה והתיישבה לידי
"כלום" עניתי
"אל תאמרי סתם"
"אני חושבת.."
" על מה?"
"על הגעגועים שלי לאמנדה"
"את יודעת שגם לי הייתה חברה טובה"
"באמת איך קוראים לה?"
"ג׳ני... היא הייתה יפה?"
"למה את מדברת בלשון עבר"
"כי היא עברה דירה עם המשפחה שלה"
"לא נורא,... אני בטוחה שתכירי עוד חברות"
"כן..." היא אמרה ויצאה מהחדר....
סורי שיצא קצר, למי להקדיש את הפרק הבא?
אני רוצה רק לכתוב.... היום יום השואה, לזכר שישה מיליון יהודים.
שבזכותם אני חיה היום, שאני נמצאת במדינה שלי. יהיה זכרם ברוך ונצור בליבנו לעד
YOU ARE READING
stay- Harry fanfic
Fanfictionמה היא תעשה אחרי שהכל השתנה? היא לא זאת שהשתגעה. הם טועים... היא אוהבת אותו.... אבל גם אותו.... היא התחילה בתור רקדנית אבל אחרי שהם נכנסו לה לחיים.... הכל השתנה. אמילי לא תיארה לעצמה כמה החיים שלה הולכים להסתבך מרגע לרגע. מנשיקות ועד בגידות. ...
