12

3.3K 136 5

"מיס קולן? " גבר כבערך בן 40 עמוד מחוץ לדלת,

"אנה" תיקנתי אותו, אני לא זקנה, לסבתא שלי אפילו לא קוראים "מיס".

"את צריכה לבוא איתי" קולו היה עבה, נשמע כי הוא מעשן. 

"ולמה לי? " זקפתי גבה, הדבר האחרון שמישהי כמוני צריכה להראות לגבר מבוגר שרוצה לקחת אותה למקום-לא-ידוע זה פחד. "את לא רוצה שאני אכריח אותך", הוא אכן מלחיץ.

"או-קיי" זה כל מה שיצא מפי.

הלכתי בעקבותייו, נועלת את דלת החדר, אני מקווה שללנון יש מפתח נוסף. 

"לאן הולכים? " שאלתי אותו, היינו כבר בסלון של התלמידים.

"סבלנות" זה כל מה שהוא אמר.

השמעתי קול הדומה לנחירה.

אין לי סבלנות, לא סבלנות ולא סובלנות.

כשאלוהים חילק את הסבלנות אני הייתי עסוקה. 

עכשיו כבר היינו במסדרון אחר, כמובן שלא זיהיתי אותו, הכל נראה לי אותו הדבר. 

פנינו ימינה, שמאלה, ישר, ימינה, ושוב פעם שמאלה, האיש שלא ידעתי מה שמו עצר מול דלת עץ עבה וגדולה. נתקלתי בו מאחור, לא שמה לב שהוא עצר.

"סליחה" מילמלתי, עכשיו הוא כבר חייך.

למה הוא מחייך?

"ברוכה הבאה" אמר, ופתח את דלת העץ בידו השרירית.
ברוכה הבאה למה?

Crazy worldRead this story for FREE!