8 לפברואר 2008 יום שישי 12:00
"חומד, היי את בסדר?" שמעתי קול מודאג.
על פניי חשתי ידיים קרירות ודקיקות, מלטפות את לחיי.
פקחתי את עיניי בכוח רב, מטושטשת.
הייתי שכובה על הרצפה, ריח נורא אפף את המוסך.
מעליי רכנה אישה כבת 40, ידיה מלטפות את פניי ועיניה הכחולות מביטות בי בדאגה.
גם שני העובדים של המוסך עמדו שם, קצת רחוקים מכדי שאוכל לבחון אותם.
"מה עשית פה מתוקה?" שאלה האישה.
"אני... הייתי צריכה מקום להיות בו... עד שאמצא בית קבוע," אמרתי ברעד.
"איפה את גרה?" שאלה.
"אין לי בית... וגם לא הורים," שיקרתי.
"תעזרו לי להרים אותה, אני אקח אותה אליי," אמרה האישה לשני הגברים שעמדו והביטו בנו במבט אטום.
הם ניגשו והרימו אותי קצת בכוח, זה די הכאיב לי אבל כבר לא היה לי אכפת.
●●●
7 לדצמבר 2016 יום רביעי 11:12
"היא שיכנה אותך אצלה?" שאל.
"כן, היא הייתה האמא שתמיד חלמתי שתהיה לי," אמרתי בחיוך.
"ומי מנע ממך להישאר שם?" שאל.
"הבן שלה."
"מה הוא עשה?"
"מהיום בו הגעתי ועד סוף חודש פברואר, באותה השנה היו 29 ימים בחודש הזה ולא 28... בכל אותו הזמן הוא לא הניח לי לרגע. הוא היה מביא חברים שהיו מטרידים אותי כל אחד בתורו. הם היו אומרים לי כל מיני משפטים מגעילים, אמרות סוטות וקולות מזוויעים שהיו גורמים לי סיוטים בלילות. הוא היה מבהיל אותי בכל פעם מחדש, קופץ מפינה אחרת בכל יום. הוא היה גונב לי את הבגדים והמגבת כשהייתי נכנסת להתקלח..."
"וכל אותו הזמן, איפה הייתה האמא?" שאל.
"בעבודה," השבתי.
"ומה גרם לך לברוח משם בסוף?"
"כשהוא החליט לנסות לשכב איתי."
YOU ARE READING
Pull The Trigger / ללחוץ על ההדק (הושלם)
Mystery / Thrillerאני מביטה בו ולא חשה כל פחד או אימה. "זאת לא גחמה, זאת נקמה," אמרתי כהסבר למה שעשיתי. אם הוא מבין או לא, איני יודעת אבל הרגתי אותם כי הם כבר מזמן הרגו את כל מי שהייתי. קוראים לי סיליה מורין, ואני כאן בשביל לנקום את מות נשמתי. *מקום 1 לספר אימה (22/0...
