1: party time

1.7K 174 98

זהו היה יום טיפוסי במסעדה בה אני עובדת. הבר והתמונות שעל הקיר נתנו תחושה של המערב הפרוע, מוזיקת רוק התנגנה ברקע וריח של אוכל ומשקאות חריפים היו באוויר.

רצתי משולחן לשולחן, מחזיקה במגשים ומנסה להתמיד להרים את החולצה הקטנה שלי למעלה ולהתעלם מהמבטים הנועצים. השעה כבר הייתה אחרי חצות, כלומר, הגיע הזמן לסגור.

"את באמת צריכה לצאת לבלות קצת. את יודעת, זה גם יעזור לך לשכוח מדילן." סטייסי אמרה בעודה מנגבת את הבר באגרסיביות. הרגשתי צביטה בלב ברגע ששמו יצא מפיה.

"לעזאזל, הלכלוך הזה פשוט לא יכול לרדת או שהסמרטוט הזה מקולל?" היא נשפה בעצבנות.

צחוקו של סטיבן נשמע לפני שהוא יצא מהמטבח, מוריד את סינרו בדרך. חיוך עייף הופיע על פניו, "הנה תני לי. אתן יכולות ללכת הביתה, אני אסיים לנקות כאן."

חייכתי אליו בחום, "לא, אני רוצה לעזור."

סטייסי נאנחה, מעבירה את הסמרטוט לידיו של סטיבן. "מה את אומרת, בלה?"

דילן. הכרנו בתיכון. שיערו חום וחלק, עיניו כחולות בהירות. גופו גבוה ורזה. כמה שהתגעגעתי אליו. זכרונות מהדייט הראשון שלנו רצו במוחי. הוא עשה לי הפתעה; פיקניק בפארק. אני זוכרת שהוא-

"כדור הארץ לבלה!" סטייסי העירה אותי ממחשבותיי, מנופפת את ידיה מולי.

"מה?" שאלתי, מעט עצבנית שהיא הסיחה את דעתי, מאלצת אותי לחזור אל המציאות.

"בואי איתי למסיבה מחר, את צריכה להשתחרר קצת! גם מהלחץ של אמא שלך וגם מהחרא הקטן שעזב אותך." סטייסי אמרה, בתקווה שאני אכנע לתחנונים שלה.

"שמעתי על החרא הקטן, אבל לא על אמילי. למה היא לוחצת עלייך?" סטיבן שאל בהתעניינות בעודו מסיים להבריק את הבר.

נאנחתי בייאוש, נותנת למילים לזלוג מפי. "היא רוצה שאני אלך ללמוד משהו, כבר לא משנה לה מה, באוניברסיטה. לטענתה, אני מבזבזת את החיים שלי במסעדה הזאת. אבל אני אישית נהנת כאן. חוץ מזה, אני לא יודעת מה אני רוצה ללמוד עדיין." להגיד את המילים האלה בקול כל פעם גורמים ללב שלי להיסדק עוד קצת.

סטיבן נאנח והביט בי ברחמים, "נשמע שאת באמת צריכה לצאת להשתכר קצת."

שפתיה של סטיסיי עלו לחיוך ניצחון גדול, "רואה?"
הו, כמה שהאישה הזאת אוהבת להוכיח שהיא צודקת. איני יכולה להרגיש שום כעס כלפיה מאחר והיא מתערבת לטובתי.

הבטתי בה כמה רגעים בהרהור לפני שפניתי לסטיבן, "למה שאתה לא תלך עם סטייס?" ניסיתי להתחמק.

Apollo Read this story for FREE!