פרק 30

339 33 0

 פרק 30

שהם הגיעו כולם כמובן הגיעו אליהם לדבר איתן ומיה רק הינהנה כמסחררת למחמאות הרבות שקיבלה, לבסוף היא מצאה את רוני היא חיבקה אותה חייכה שהחמיאה לה והחזירה מחמאה משלה, היא לבסוף מצאה את אביה ולחשה לו שתחזור עוד מעט, הוא רק הינהנן במיהרות והיא יצאה ועלתה לקומות העליוניות יותר שהיו ריקות היו שם מסדרון משרדים ושירותים שונים, מיה הביטה סביב כשראתה שאף אחד לא נמצא, היא דחפה דלת של אחד המשרדים לאחר שהדלת נסגרה אחריהם, היא התקרבה לג'וש אך קולו החד פילח את האיוור ובעיניו היה מבט אזהרה "מיה!"

היא נעצרה במקומה ולחשה "רק תחבק אותי" היא הביטה בו במבט מתחנן ומבטו התרכך הוא משך אותה עליו וזרועותיו נרכרכו מאחור סביב מותניה היא כרכה את ידיו סביב צווארו והניחה את ראשה על חזהו  היא הרגישה כל כך מוגנת, כל כך שלווה שפשוט לא רצתה לעזוב אך היא ידעה שהיא חייבת לבסוף היא שיחררה אותו.

והם חזרו לגלרייה, התמונות התליות על הקירות היו יפות, מיה הסתובבה בין התמונות עד שרוני ראתה אותה ואמרה בחיוך "יופי, מצאתי אותך, אני חייבת לראות לך מישהו"

היא תפסה בידה ולקחה אותה היא נעצרה מול אחד האנשים שהסתבובו "תכירי זה דניאל, האומן של חלק מהציורים פה, וזו"

היא פנתה לדניאל "הנסיכה מיה" הוא השתחווה בפניה מעט "לכבוד לי"

היא הנידה בראשה למחוות כבוד "העונג כולו שלי" 

ורוני הפנתה את תשומת ליבם "אני אניח לכם לדבר" היא החוותה לעבר האנשים "אני בכל זאת המארחת" היא אמרה ופנתה משם.

"אשמח לעשות לך סיור בגלרייה" דניאל אמר והושיט לה את זרועו  היא חייכה בתגובה "כמובן" והשחילה את ידה, לפני שצעדו שדניאל לא שם לב היא העיפה מבט מתנצל בג'וש, והם המשיכו ללכת שדניאל מראה לה את היצירות ומסביר לה מעט עליהם, מיה החמיאה והתפעלה מהם.

זהותRead this story for FREE!