פרק 11

477 40 0

פרק 11

ג'וש דיבר ראשון "למה דיחית אותו? את אפילו לא מכירה אותו"

מיה "הוא לא רוצה אותי הוא רוצה את הכסף שלי הוא ראה לימוזינה ויש לי שומר וישר בא"

ג'וש "ואיך את כל כך בטוחה?"

מיה "כי אם הוא היה רוצה אותי הוא היה הולך בפעם הראשונה שהבקשתי ממנו ללכת"

האוכל שהם הזימינו הגיע

מיה "אפשר לדבר על משהו אחר?"

ג'וש "בואי נדבר על משהו אחר"

מיה "למה אתה אף פעם אתה לא מדבר על הבית ספר שלך?"

ג'וש "סתם" הוא אמר אך הבעה שלו הייתה מרוחקת היא ראתה שהוא לא רוצה לדבר על זה, מיה הבינה ולא הייתה צריכה יותר, "אני מצטערת" אמרה והמשיכה לדבר על משהו אחר ג'וש המשיך איתה כרגיל.

הם חזרו לאחר מכן לארמון השעה הייתה שעת ערב, מיה הכינה את עצמה לשינה והלכה לישון היא הלכה לישון היא ניסתה להירדם אבל לא הצליחה היא הסתובבה מצד לצד במשך שעה שלמה מיה הבינה שכנראה היא לא תצליח להירדם, היא קמה והלכה לכיון הדלת הפנימית של החדר של ג'וש היא נקשה ג'וש שמע אותה וענה "מיה?" הוא שאל, "כן, אני יכולה להיכנס?" מיה שאלה, "כן" ג'וש ענה

היא פתחה את הדלת ונכנסה ג'וש ישב על המיטה שלו הוא ער לגמרי. ג'וש הביט בה במבט הזדהות ושאל "לא נרדמת?" היא היהנה לחיוב ולפי מבטו הבינה שגם הוא לא נרדם , ג'וש קם הוא התיישב על הכיסא ומיה התיישה על המיטה שלו מולו היא הביטה בו וראתה שהוא רוצה להגיד לה משהו אך הוא לא היה בטוח, "מה רצית להגיד?" הוא הביט הבין שהיא הבינה אותו "רצית לדעת עלי ועל הבית ספר שלי אז אני יספר לך" הוא דיבר המבט שלו שיקף את העצב שבקולו "אתה לא חייב" מיה ענתה הקול שלה היה מבין כמו הבעה שלה שהייתה מבינה הבעה רכה ואמתית שאפשר לסמוך עליה.

זהותRead this story for FREE!