״לא מצאתי את ניק״ אומר ראיין בעצבים כשחוזר לבית.
אני כבר הספקתי ללבוש בחזרה את בגדיי, בזמן שג׳ימי דאג לי לכוס מים.
״ג׳ימי״ אומר ראיין בעצבים ומתקדם לעברו, ג׳ימי מסיט את פניו לעבר ראיין ולפתע קולט את ידו עפה לכיוון גרונו, וראיין חונק את ג׳ימי.
״אני מקווה מאוד שאתה לא שותף לכל זה, לא כדאי לך שאני אגלה שכן״ אומר ראיין שפניו נהפכות לאדום, ומשחרר את אחיזתו בג׳ימי.
״ראיין, אני לא קשור לזה, אני לא ידעתי בכלל שאחי יכול להיות כזה...״ אומר ג׳ימי ומחפש את המילה הנכונה. ״חלאה?״ חצי שואל ולאט מעכל שאחיו לא כזה נחמד וטוב כמו שחשב.
ג׳ימי קם ממקומו, ומסתובב בעצבנות סביב הבית. ״אני הולך להרוג אותו אני נשבע״ הוא צועק, ומתיישב על הספה כשפניו קבורות בבושה בתוך ידיו.
ראיין יושב ליידי ומחבק אותי בחוזקה. ״הכל בגללי, אני טיפש״ אומר ראיין ודמעות יורדות מפניו.
״אני הבאתי אותו לפה, אני פאקינג אשם״ אומר ראיין והדמעה שעמדה בעינו נפלה על לחיו.
״ג׳ימי אחי, אני מצטער שלא סמכתי עלייך ופקפקתי בך גם. אני במיוחד מצטער שיש לך אח כזה״ אומר ראיין ונותן חיבוק ידידותי לג׳ימי.
״ניק הזה, הוא כל כך זבל, אני שונא אותו ראיין. כשראיתי את המעשים שביצע בסול אני אפילו לא עיכלתי, ועכשיו אני מעכל את זה.
אני מצטער שניק לא עף למוסד, שם הוא היה לומד להתנהג.״ אומר ג׳ימי.
כולנו יושבים בשקט, ואני מודיעה לראיין ולג׳ימי שאני הולכת לנוח, ועולה לחדרי.
אני נכנסת למיטה שלי ומנסה להרדם אך פשוט לא מצליחה, אני פשוט לא מצליחה להשכיח ממני את כל מה שקרה לי בחיים, אני גם חושבת על האפשרות להפרד מטום, הוא לא טלפן אליי כל היום, וסביר להניח שהוא ״נהנה״ עם ידידה שלו. אבל זה כל כך קשה, אני אוהבת את טום, טום הציל אותי כל כך הרבה פעמים מניק, טום היחיד שהאמין בי, טום הוא הנשיקה הראשונה שלי, הוא היחיד שהצליח לגרום לי להתמודד עם החרדה שלי.
טום הוא הכל, ומה שהכי קשה בזה שאם טום הוא הכל, אז אותי הוא השאיר בלי כלום, ובלעדיו אני חוזרת להיות הכלום שהייתי בהתחלה.
דפיקה נשמעת בדלת השבורה של חדרי ומעירה אותי מהמחשבות שלי.
״סול״ קורא לי ואני מבחינה בג׳ימי.
״אפשר להכנס?״ הוא שואל ואני מיד מהנהנת לחיוב.
ג׳ימי נכנס ומתיישב על המיטה כשאני שוכבת מאחוריו, והוא קובר את ראשו בתוך ידו.
״אני כל כך מתבייש״ הוא אומר.
״זה לא אשמתך״ אני כמעט ולוחשת בצרידות.
״זה כן, אני נזכר באותו היום שהייתי שיכור, ונגעתי בך״ אומר ג׳ימי והדמעה שבצבצה מעיניו זלגה במורד לחיו.
אני עוברת ממצב שכיבה למצב ישיבה, ואני שמה את ידי על ברכיו של ג׳ימי.
״אתה התעשת על עצמך, ג׳ימי, אני נשבעת לך שניק הוא רק אחיך, ואין בך שום דבר שדומה לו״ אני אומרת.
ג׳ימי מהנהן ומנגב את הדמעות שזלגו מעיניו, ואני מחבקת אותו. ״בואי נרד לסלון״ אומר ג׳ימי כשאנחנו מתנתקים.
YOU ARE READING
My secret
Romanceהחתכים על הידיים שלי מסגירים את מי שאני, סימני המכות על גופי מסגירים את מה שאני עוברת בכל יום, והחיוך שאני מחייכת כל יום לא מסגיר כלום, הוא פשוט לא אמיתי. סול- ילדה בת 16 וחצי עם נטיות אובדניות שחווה בריונות בכל יום בחיה. היא גרה עם אחיה ואביה, ולומ...
