Prologue

296 35 22
                                    

שלושה ימים.

שלושה ימים עד שאלת הירח תתגלה אליו עם המיועדת שלו. הוא מקווה שהיא תהיה יפה, עדינה, מתחשבת. הוא מקווה שהיא תאהב אותו על מי שהוא, בזכות אופיו, ושלא תדחה אותו על מראהו. הוא שמע על מקרים כאלה, למרות שקשר מיועדים חזק יותר ממראה, זה מה שתמיד אמרו לו, אבל זה שקר. זה שקר. הוא יודע. מילים יפות לכסות אמת נוראה. הוא גם שמע על סיפורים בהם אלת הירח ייעדה אנשי זאב מאותו המין אחד לשני. אבל אלה מיתוסים, אגדות, לא משהו שיכול לקרות. לא משהו שיקרה לו – כך הוא מקווה לפחות. אבל הוא יודע, הוא יודע שגם אם יהיה זה מיועד ולא מיועדת – גם אז, הוא יהיה בסדר עם זה.

יהיה אשר יהיה המיועד שלו - זה רצונה של האלה, ואין לסרב לו.

שלושה ימים.

שלושה ימים.

הוא מקווה שלא ימות מלחץ עד אז.

במקום אחר אבל עם אותו הירח, עוברות אותן המחשבות לאיש זאב צעיר. רק ששש שנים ושלושה חודשים עברו בשבילו, ואלת הירח עדיין לא נגלתה אליו. הוא בקרוב יהיה האלפא של הלהקה, בגילו הצעיר של עשרים וארבעה קיצים, ועדיין אין סימן למיועדת שלו. הלונה של הלהקה. הוא שומע את אנשי הזאב לוחשים, מדברים, מסתכלים עליו ומצביעים, אבל אין דבר שיכול לעשות פרט ללקוות שימצא אותה, או שהיא תמצא אותו. שום דבר שיכול לעשות...

נסתרות הן דרכי האלה, הוא רק מקווה שהמיועדת שלו, היכן שלא תהיה, נמצאת בטוחה ושלמה ומחכה לבואו.

ואולי אפילו מצפה לראותו, כמעט כמו שהוא מצפה לראותה.

הירח שלו.

הלונה שלו.

🤍

מחשבות?

לא לשכוח להגיב, להצביע ולספר לחברים!

L

ENZO (MxM)Where stories live. Discover now