"אתה הארי סטיילס?"
גברת בעלת חזה גדול ורושם מוטעה שאלה.

"כן."
הנהנתי מביט בגופה הנשי והמפותח.

בטוח הוא מעסיק רק מזכירות בלונדיניות עם חזה וישבן גדול רק בכדי לתת רושם טוב לציבור,שבעצם הוא גיי שמחפש שפחות מין.

"מר טומלינסון מחכה לך במשרדו."
היא הביטה בי בעודה מחייכת חיוך מזויף,ומובילה אותי אל משרדו.

היא דפקה על דלת משרדו כשעל ידה מסמכים.

"יבוא."
הוא קרא.

היא פתחה את הדלת מתקדמת אליו עם עקביה כשאני עוקב אחריה.

"מר טומלינסון,יש לי את המסמכים שביקשת לגבי הכספים שאביך החורג מוריש לך."

היא התכופפה כשכל החזה שלה בחוץ בכדי להניח את המסמכים על שולחן משרדה.
כמעט ולא היה ניתן לראות את פניו של מר טומלינסון כיוון שהמזכירה דחפה את החזה שלה אל פניו בכדי לגרות אותו,גילגלתי את עיני רואה את חיוכה.

"יופי,ומי זה הבחור הנחמד שהבאת?"
הוא גיכח מביט בי.
עיניו כחולות וכל כך מוכרות,אך עדיין איני מזהה.

"הו שכחתי ממנו,זה הארי הוא בא להיבחן."
היא קראה בקול מלגלג.

מר טומלינסון הביט בי,בוחן את גופי מלמעלה עד מטה.

"מנדי את יכולה להשאיר אותנו לבד."
הוא הביט בה מסמן לה לצאת.

הרגשתי מעט נבוך למרות המקצוע שלי,זה הרגיש כאילו הוא הכיר אותי כבר בעבר,אבל איני זוכר.
שיחקתי עם אצבעותיי כשהבטתי בו.
מנדי הביטה בנו מבט אחרון לפני שיצאה משם בזעם.

"היא נוטה לעצבים כשאני מביא בחורים יפים כמוך." הוא חייך.

"אז באת להיבחן למשרה החדשה."
הוא הביט בי בערמומיות.

"כן."
לחשתי.

אני לא יודע למה הרגשתי נבוך,אני בכלל לא כזה,
כלומר זה לא מתאים לי ההתנהגות הזאת,כולם מכירים את הארי בתור זונה.

"אתה ניראה תמים,למה באת להיבחן?"
הוא שאל מסוקרן לדעת מה הסיפור שלי,
הרי מאחורי כל בן אדם יש סיפור לא?

"תאמין לי אני לא."
אזרתי אומץ והתקרבתי אליו.

"אני רוצה לראות."
הוא הביט בי במבט ערמומי.

משכתי את עניבתו האדומה ממנו,והותרתי אותו בהלם אך זה לא מנע ממני לעלות על שולחנו ולהעיף את כל המסמכים והציוד המשרדי.
נשכתי את שפתי,והנעתי את ישבני מטה ומעלה,
נישקתי ונשכתי את צווארו מראה לו איך אני עובד באמת.

"הו,אתה בהחלט לא תמים ילדון."
הוא גיכח.

המשכתי בתנועות הפרובוקטיביות עד שהחליט לפעול הוא קרע את החוטיני ממני והשכיב אותי על שולחנו.

No Rules»L.SWhere stories live. Discover now